מאז נדחתה ההצבעה על הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים של ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) בגלל תרגיל פוליטי של חברי הכנסת מ"קדימה", היום (א') ייעשה ניסיון נוסף לגייס את הממשלה לשם כך.
הצעת חוק פרטית אחרת, של יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון תובא לאישורה של ועדת שרים לחקיקה. לפי נוסח ההצעה, הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד תקרה הגבוהה פי 15 משכר המינימום או מהמשכורת הנמוכה בחברה. תקרת השכר העכשווית לבכירי החברות, הנגזרת מאותה הצעת חוק, תהיה 61,500 שקל בחודש.
במידה מסוימת ניתן להגדיר את הצעתה של גלאון כ"אותה גברת בשינוי אדרת", בהתייחס לזו של כץ ויחימוביץ' שסוכלה בסוף מאי האחרון.
הצעתה של גלאון "מאגפת" את הבעיה דרך פקודת מס הכנסה. למעשה, היא מאלצת חברות ציבוריות ופרטיות לצמצם את פערי השכר בהקטנת הכדאיות הכלכלית לשלם לבכירים משכורות ענק. הסיבה: תשלומי השכר מוכרים לחברות כהוצה המייצרת הכנסה הפטורה ממס, ללא קשר לגובה המשכורת. הרווח מהפטור נחלק בין שכר המנהלים לבין החברה, שחוסכת כך תשלומי מס ככל ששכרם גבוה יותר.
גלאון מסייגת: "אני לא מבקשת לאסור בחוק על החברות לשלם שכר גבוה ועל הבכירים לקחת אותו. הצעתי רק קושרת את תקרת השכר שתוכר כהוצאה פטורה ממס ביחס לשכר הנמוך ביותר שהחברה משלם לעובדיה, כדי ליצור אפקט משולש: תמריץ לריסון שכר הבכירים, עידוד להעלות את שכר העובדים הזוטרים כמנוף להגדלת שכר הבכירים, והגדלת הכנסות המדינה כתוצאה מהגבלת הפטור ממס על ההוצאות לשכר. הפטור ממס על הוצאות השכר הוא המניע ליצירת הכשל החברתי של פערי השכר המעוותים בחברות בין העובדים הבכירים לזוטרים מקבלי שכר המינימום ועובדי הקבלן שמקבלים אפילו פחות".
יצוין כי הצעת החוק של גלאון אינה מקורית, והוגשה לכנסת שלוש פעמים בעשור האחרון על-ידי ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס). בכנסת הקודמת עברה ההצעה בקריאה טרומית אך לא מעבר לכך. בכנסת הנוכחית נדחתה הצעתו במליאה כבר בקריאה הטרומית לפני פחות משנתיים.
