כולם יודעים שלפעמים מספיק עובד אחד גרוע או "מרעיל" כדי למשוך אתו למטה צוות שלם, או אפילו את הארגון כולו, תלוי היכן אותו עובד ממוקם במבנה הארגוני. מניעת מצבים כאלה תלויה במידה רבה מאוד בגיוס.
חברת הייעוץ לגיוס RecruitPlus Consulting חקרה את התפישות הרווחות בשוק בנוגע לאופן השלילי שבו גיוס עובד בלתי מתאים משפיעה על החברה. השורה התחתונה והלא מפתיעה (בהתחשב בתחום העיסוק של RecruitPlus ועל פי ההיגיון הבריא) היא: הכל מתמצה בהתאמתו של הפרט לדרישות התפקיד". אותן דרישות, מסבירים החוקרים מחברת הייעוץ, קשורים בין היתר לגורמי תרבות ארגונית והנהלה. תפקיד דומה עשוי להתאים באופן שונה לעובדים בחברות שונות. במילים אחרות: אם המועמד היה, לדוגמה, מנהל IT מצטיין בחברה שעזב, אין בכך הבטחה שההצלחה תחזור על עצמה גם בארגון שלכם.
ומה הראו נתוני המחקר? כמעט שליש (31%) ממשתתפי הסקר אמרו שגיוס לא נכון של עובד יכולה להיות תוצאה של חוסר התאמה למשרה. 61% האשימו חוסר התאמה תרבותית בשכירה הלא מוצלחת של עובד חדש לחברה. 15% אמרו שהבעיה היא תהליך גיוס כושל והכשרה בלתי מספקת.
בעקבות הטאלנט – עובד-העל
100% מ-2,000 המעסיקים הסינגפורים שנסקרו ציינו שהם יגבירו את "ספירת הראשים" השנה, מה שמצביע עד כמה חשוב שמנהלים יגייסו עובדים חדשים מתאימים על מנת להבטיח את התוצאות העסקיות הטובות ביותר. על אף ששיעורי האבטלה בישראל גבוהים נכון לעכשיו, ולכאורה כמות המועמדים גדולה וניתן לגייס יותר עובדים בעלות נמוכה יותר, הדגש צריך להיות על האיכות ולא על הכמות של כוח העבודה. טאלנט אחד, שיוכל לבצע מטלות של כמה עובדים גרועים, הוא בדיוק מה שהארגון צריך, אומרים החוקרים.
המעסיקים שנסקרו אמרו שיהיו מוכנים לשלם לעובדי-על 10% עד 30% יותר והאסטרטגיות הנפוצות לשימור עובדים מצטיינים כאלה כוללות שילוב של קידום (25%), פרסים והכרה (22%) והעלאה בשכר (16%). החוקרים הוסיפו שחברות צריכות למצוא דרכים נוספות להמציא את עצמן מחדש על מנת שיהיו אטרקטיביות יותר לעובדים צעירים כמו המילניומים בני דור ה-Y.
לסיכום, טעויות בגיוס עובדים יעשו נזקים לארגון. ברוב המוחלט של המקרים עדיף עדיין לא לאייש את המשרה מאשר לבצע גיוס חפוז ולמצוא שהעובד אינו מתאים.
הנזקים שיביאו טעויות בגיוס עובדים הם:
- בזבוז זמן ומשאבים רבים בהשקעה בתהליך הגיוס, כולל הוצאות כלכליות על אבחונים ומבחני מיון. בזבוז זמן וכסף בהדרכה וחפיפה של העובד.
- נזק לעבודה עצמה, המתבצעת על ידי עובד שאינו מתאים.
- נזק תדמיתי לארגון – הן מבחינת התוצרים והלקוחות שלו, והן מבחינת מיתוג המעסיק, מכיוון העובד שאינו מתאים מסיים את עבודתו לאחר פרק זמן קצר יחסית, וגם הוא חווה אכזבה וחוויה שלילית במקום העבודה.
- ביצוע תהליך גיוס חוזר של עובד חדש, שכמובן מצריך השקעה של זמן ומשאבים כלכליים נוספים.