גיוון תעסוקתי אינו עוד בגדר סיסמא ריקה, אלא נושא שחברות לוקחות ברצינות כדי לחזק את עצמן. כמעט שלושה רבעים מעובדי משאבי אנוש (72%) רואים בגיוון התעסוקתי אסטרטגיה חיובית לארגון שלהם. כך על פי סקר של קבוצת Human Capital Media Advisory לשנת 2015.
14% מהנשאלים בסקר אמרו שגיוון אכן הכרחי עם זאת יקר לעסק. יותר משליש מהנשאלים בסקר (40%) השיבו שהם מודעים לחשיבות הגיוון תעסוקתי להצלחה עסקית, אך יישום הפונקציה הזו טרם ברורה להם בשלב זה.
גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות. גיוון בתעסוקה מגדיל את כלל המשאבים הזמינים לשם פיתוח הארגון ויכול להוות גורם מכריע בגידול כלכלי. סביבת עבודה מגוונת משקפת גם את קהל הצרכנים ומאפשרת התאמה טובה יותר של פיתוח מוצרים לשווקים נרחבים ופיתוח פתרונות ליעדים נוספים. סביבה רב-תרבותיות מהווה בסיס לעבודה בשוק גלובלי.
חברות בכל העולם וגם בישראל מבינות יותר ויותר, כי גיוון בכוח האדם בחברה הינו הכרחי לצורך עידוד חדשנות ויצירתיות בארגון. גיוון והכללה הכרחיים לצורך קידום מטרות ויעדים עסקיים, וכוח אדם מגוון עשוי להעניק לחברה יתרון מול המתחרים ולסייע בהגדלת מאגר הלקוחות.
פונקציית הגיוון התעסוקתי והכללת עובדים ממגזרים שונים, לעתים קרובות נכללת כ'פונקציית משנה' בתוך מחלקה אחרת, יותר מאשר מחלקה עצמאית, על פי הסקר. לרבע מהחברות שנסקרו (23%) אין פונקציית גיוון והכללה בחברה.
לחברות מסוימות אין תפקיד ספציפי של אדם שאחראי על גיוון והכללה, על פי הסקר. אצל רב החברות שנשאלו, סגן הנשיא או איש מתחום משאבי האנוש אחראי לתחום. יתר על כן, כמעט 60% מהמשיבים בסקר אמרו שמחלקת משאבי האנוש היא המחלקה הנפוצה ביותר לטיפול בנושאי גיוון והכללה.
עבור רוב הארגונים, הגיוון ואסטרטגיית ההכללה בעיקר ממוקדת כלפי עובדים ופחות על דרגי הביניים והדרגים הבכירים. חברות הדוגלות בגיוון תעסוקתי מדדו אותו באמצעות מעקב דמוגרפי, כאשר 92% מהמשיבים אמרו שהם מגייסים עובדים ממוצא אתני, מגילאים שונים, מגזרים מגוונים, זהות מגדרית שונה והשתייכות דתית.
לגביי תכניות גיוון בחברה, 74% מהחברות שנסקרו אמרו שיש להן תכניות גיוון והכללה ספציפיות למגזרי עובד על בסיס גזע או מוצא אתני, ואילו 64% אמרו שהתכניות שלהם הן לגיוס על פי מגדרים שונים ומעמדות ותיקים. חברות מסוימות אף קובעות יעדים להגדלת גיוון תעסוקתי מחוץ לחברה.
