מקומות עבודה טומנים קשיים לא מעטים ולחלוטין לא פשוטים לעובדים. חברות הזנק, טומנות אף הן אתגרים לא פשוטים עם תוספת של חוסר וודאות, מה שהופך את סביבת העבודה למורכבת יותר ועל כן, מורידה את סף ההנאה של העובד (אם קיימת) באופן ניכר.
לפני שהפכה להיות מנוע החיפוש החזק ביותר בעולם, Google הייתה חברת הזנק שהעסיקה 107 עובדים. צ'ד-מנג טאן, מהנדס מחשבים, נמנה עם הצוות האקסקלוסיבי שייסד את החברה. בראיון למערכת Human Resources Inc הוא מספר על החוויה שלו ועל הפרויקט שיזם במטרה להפוך את מקום העבודה למקום מאושר יותר.
מדיניות ההעסקה של גוגל, שהתפרסמה עם השנים והפכה את החברה לאחד ממקומות העבודה הנחשקים ביותר בעולם, כוללת time 20% – משמע כל עובד יכול להקדיש 20% מזמנו לפיתוח כל פרויקט שמעניין אותו.
טאן ניצל 20% מהזמן שלו לפיתוח קורס שנקרא search inside yourself (פרויקט חיפוש עצמי) שמטרתו לסייע לעובדי גוגל (כולל מנהלים) לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלהם כדי להפוך אותם לעובדים מאושרים יותר וכנגזרת – לעובדים אפקטיביים ופרודוקטיביים יותר. טאן החל ליישם את השיטה ומזה חמש שנים הוא מעביר קורסים לעובדי גוגל ואף כתב ספר אודות השיטה (הספר הפך להיות רב מכר בארה"ב New York Times bestsellers). העובדים שמשתתפים בקורסים מתארים חוויה מדהימה ואף חוויה מכוננת. להלן שלושת השלבים לגילוי ומימוש האושר במקום העבודה:
למידה אודות השקט הפנימי
צ'ד-מנג טאן: עבודה בחברת הזנק מלווה במתחים וחוסר וודאות בנוגע לעתיד הפיננסי של החברה. זה יוצר לחצים אדירים. דווקא חברות הזנק זקוקות למוחות 'רעננים' ו'נקיים' מדאגות ומתחים כדי שיוכלו להתרכז ביצירה, בפיתוח ובחדשנות. האנלוגיה שאני מציג היא של אוקיינוס גואה. מלמעלה הכול רועש ומבולגן אבל ככל שצוללים למטה מתקרבים לשקט. בקרקעית יש מצד אחד שקט ומצד שני חופש ומרחב פעולה. אם בוחרים, אפשר להיות רגועים אך גם בתנועה.
הכישרון הזה, לצלול עמוק לקרקעית השקטה שמאפשרת מרחב פעולה בלתי מוגבל בתנאי שקט ורוגע היא כישרון שקל ללמוד וליישם אותו. ניתן להגיע למצב הזה באמצעות מדיטציה יומית, תרגול קצר וממוקד של המוח על בסיס יומי. פשוט מאוד לוקחים 3 שנימות עמוקות וחושבים על קרקעית האוקיינוס, על שקט, מרחב, חופש, שקט….
הגברת החוסן הנפשי
צ'ד-מנג טאן: עשייה היא תמיד מלווה בכישלונות. בעיקר ארגונים שממציאים ומפתחים מוצרים ו/או שירותים, האופציה של כישלון תמיד קיימת. על כן, האדם יכול להגביר את החסינות הרגשית שלו באמצעות תרגול והפנמת התפישה שכישלון הוא חלק מהחיים וחלק בלתי נפרד מהעשייה.
הכישלון משפיע עלינו פיזית. אנחנו מרגישים לחץ בבית החזה, דקירות, כאבי בטן ודופק מואץ. הדרך לטפל בחוויה הטראומתית של הכישלון, זו שבאה לידי ביטוי בסבל נפשי ופיזיולוגי, היא להרגיע את הגוף והנפש. האדם צריך להזכיר לעצמו שכישלון הוא הלך רוח נפשי, שלגוף אין שום קשר, והגוף לא צריך להיות מושפע. יש לנטרל את ההשפעה על הגוף כצעד ראשון ואז, השלב הבא הוא להרגיע את הנפש באמצעות אנלוגיית האוקיינוס. כשמרגיעים את המוח ומצליחים להרגיע את הגוף ואז המוח נרגע עוד יותר. כשלומדים לקבל את הכישלון ו/או להתמודד עם הסבירות לכישלון, מגבירים את החוסן הנפשי ובכך בעצם מגבירים את הסיכוי להצליח.
היכולת לאחל הצלחה לאחר
צ'ד-מנג טאן: אנשים שמסוגלים לאחל לעמיתים שלהם הצלחה ו/או לסייע להם להצליח, הם אנשים שבסופו של דבר יצליחו בעצמם. כשעובד מאחל לעמיתים שלו הצלחה ואף מוכן לסייע להם להצליח, הוא יוצר תופעה. זה מדבק. אנשים ירצו להשיב לו באותה מטבע או שהם ינהגו כך עם עובדים אחרים ובסופו של דבר ייווצרו מערכות יחסים המבוססות על פרגון ועל סיוע הדדי. הכישרון הזה לפרגן לעובד, להגיד לעצמך באמת ובתמים 'אני מקווה שהוא יצליח' או 'אני רוצה לעזור לו להצליח', מקנה לעובד כלי ניהולי חשוב שכן תפקידו של מנהל, בכל דרג, הוא באמת לרצות שהעובדים שלו יצליחו וכן להציע ולהעניק להם סיוע. המנהיגים הטובים באמת הם אלו שמאחלים הצלחה לאחרים ולא רק לעצמם. אני מאמין שהכלי החשוב ביותר למנהל אפקטיבי הוא היכולת לתת ולתגמל עובדים.
