חני בן שימול מנכ"ל ובעלים של חברת Realocation הייתה הבחירה הטבעית שלנו לכנס השנתי לרילוקיישן שהתקיים ב-25 במרץ. בן שימול, המנהלת את החברה לייעוץ למשפחות בתהליך הרילוקיישן לצד מיכל דליות (סופר נני), נחשבת לאורים ותומים בתחום ניוד עובדים ישראליים בעולם, לאחר שחוותה את התהליך על בשרה במשך 7 שנים יוצאות דופן.
חני בן שימול: "לפני שנה וחצי חזרתי מרילוקיישן של 7 שנים. יצאתי להרפתקה בסינגפור עם הבעל והילדים. מפה לשם, היינו שנתיים בסינגפור. שם נולד לנו ילד. עברנו ל-5 ללונדון ושם נולדו התאומים. כמשפחה חווינו רילוקיישן על הצדדים הקשים והרכים. בלונדון פתחתי בית ספר לליווי והדרכת הורים למשפחה, זוגיות וילדים ברילוקיישן. מטרת בית הספר הייתה לתת מענה לעניינים המיוחדים של הרילוקיישן כמו פרידה, זהות, דו-לשוניות וכיו"ב. עם חזרתי לארץ פתחתי את Realocation יחד עם מיכל דליות, על מנת להפוך את המעבר למשהו הרבה יותר יציב ואמתי. אני תמיד אומרת: רילוקיישן זו הזדמנות והשאלה היא מה מפיקים ממנה?"
למה שהעובד שלכם ירצו לצאת לרילוקיישן? העובד חושב על דברים כגון רווח כלכלי, התמקצעות וקידום מקצועי, חוויה חדשה. כשהחברה שולחת עובד לרילוקיישן, היא רואה מנגד אינטרסים אחרים לגמרי. החברה שולחת עובד להצבה במטרה להביא לארגון ידע, לשמור על האינטרס של החברה במדינה זרה, לפתוח שווקים חדשים, לחזק ולמצב את מוניטין החברה בחו"ל.
חני בן שימול על הפער בין ציפיות העובד לציפיות החברה: "הרבה פעמים יש פער בין מטרות הארגון למטרות העובד. התהליך לוקח המון זמן. מרגע הרעיון ועד שנכתבם חוזה ויש אשרת עבודה… ואז יש זמן מצומצם של לארוז את החיים ולעבור למקום היעד. כאן אנחנו מתחילים לדבר על החלום והשבר!"
העובד שלכם, שהיו לו כל כך הרבה ציפיות ערב הטיסה, מגיע למדינה זרה ופתאום… הוא צריך לעבוד עם אנשים מקומיים, להתרגל לשפה אחרת, לשעות עבודה שונות, לתרבות ארגונית שונה (נוהל הפסקות שונה וכיו"ב), שפה עסקית חדשה… מה מותר להגיד? איך שולחים מייליים? למי מדווחים?
בנוסף על כל המתח והקשיים של העובד בסביבת העבודה החדשה, יש לו רגשות אשמה בשל הקשיים והאתגרים של בת הזוג והילדים. בת הזוג מוותרת על הקריירה שלה והיא ממש שמה את החיים שלה על hold. חני בן שימול: "האישה שאתמול ניהלה קריירה הופכת למנהלת משק בית. היא צריכה להתמודד ברמה הכי אישית עם נושאים כמו איך קובעים פגישות משחקים לילדים. בלונדון לא דופקים על הדלת של השכנים אלא פותחים יומנים ומתאמים מועד וקובעים מראש האם זה כולל ארוחת ערב או לא. ילד עד גיל 14 לא יוצא לבד מהבית. בשלוש וחצי כבר מחשיך. פתאום צריך להתחיל לדאוג לילדים למסגרות בסביבה חדשה לגמרי עם כללי משחק שונים."
בארץ קל להתייעץ עם חברים ולהיעזר בהורים. יש גב. יש לנו מערכת חברתית משפחתית שתומכת בנו ומלווה אותנו. בחו"ל המשפחה הגרעינית מצטמצמת ומתגבשת. יש אחד את השני. כל אחד צריך למצוא לעצמו מעגלים חברתיים.
חני בן שימול: "כשיוצאים לרילוקיישן שאלת הזהות עולה והופכת לעניין מרכזי. בארץ אנחנו ישראלים. בחו"ל אנחנו זרים. אם נרצה ואם לא, אנחנו יהודים. ואז אנחנו מחליטים האם להשתייך לקהילה יהודית? האם לשלוח את הילדים לבית ספר יהודי? יש קוד לבוש בבתי ספר יהודים, האם זה מתאים לנו? יש לכך משמעות גדולה וזו התמודדות של משפחה. העובד שלכם לא עובר לבד. יש לו בת זוג וילדים. חייבים להתייחס לכולם לצורך הצלחת המעבר."
מדוע רילוקיישן נכשל?
על פי נתונים שאותם הציגה בן שימול במהלך כנס הרילוקיישן, 25% מההצבות מועדות לכישלון. כישלון משמע העובד חוזר או מוחזר מוקדם, או שהוא נשאר בעל כורחו רק כדי לסיים פרויקט אך בסוף ההצבה הוא עוזב את החברה. הסיבות לכישלון הן לרוב:
33% אי השתלבות המשפחה
21% טיפול לא מוצלח מצד החברה
18% בעיות רפואיות
7% אי קבלת היתר עבודה לבני הזוג
8% מצב פוליטי ביטחוני
13% פער תרבותי
כדי שהרילוקיישן יצליח, צריך לתת לעובד ולבני משפחתו ליווי והדרכה לאורך כל התהליך. האינטרס של הארגון למתן ליווי לעובד הינו ברור: הארגון צריך שהעובד יסיים את תקופת ההצבה בהצלחה, יחזור לחברה וימשיך לעבודה בה, ישמר את הידע ואת הקשרים שפיתח. היתרונות לעובד ולבני משפחתו ברורים אף הם: העובד ומשפחתו יכירו ויזהו את האתגרים הניצבים מולם. הם יערכו לאתגר החדש עוד בארץ, כדי ליצור אקלים קל יותר להתמודדות והתאקלמות בארץ היעד כמשפחה וכיחידים.
חני בן שימול: "אנחנו ב- Realocation מייעצים למשפחות ומלווים אותן בתהליך. אם צריך, אנחנו מפנים לפסיכולוג אבל המענה שאנחנו נותנים הוא ייעוץ משפחתי שכולל את כל המעטפת: אריזה, לימודי שפה, לימודים, חוגים חברתיים… אנחנו מייעצות למשפחות איך לארוז, מה לקחת, איך להיפרד, מתי להיפרד… אנחנו נותנות להן מעטפת כוללת לכל הצדדים של המעבר, עם דגש על הצדדים הרכים שלא תמיד זוכים למענה."
