מדיניות שימוש בטלפונים סלולריים
יותר ממחצית מבני ה-18 עד 29 השתמשו בטלפונים החכמים שלהם כחלק מחיפוש עבודה, קובע דוח של מרכז המחקר Pew בארצות הברית. עוד נמצא שאין מתאם חיובי בין השימוש בטלפון לחיפוש עבודה לבין הכנסה או השכלה. לעומת זאת נמצא כי: מחפשי עבודה בעלי השכלה תיכונית (או פחות מכך) נוטים יותר למלא טפסי מועמדות או ליצור קורות חיים בטלפונים החכמים שלהם בהשוואה לבוגרי האקדמיה.
נתונים מרכזיים מהמחקר על שימוש בטלפון חכם למטרות חיפוש עבודה:
- חיפוש משרות: בעלי השכלה תיכונית או פחות – 94%, בוגרי קולג' – 93%
- התקשרות למעסיק פוטנציאלי: בעלי השכלה תיכונית או פחות – 78%, בוגרי קולג' – 90%
- שליחת דוא"ל בעניין משרה שהוגשה אליה מועמדות: בעלי השכלה תיכונית או פחות – 64%, בוגרי קולג' – 80%
- מילוי טופס הגשת ועמדות אונליין: בעלי השכלה תיכונית או פחות – 61%, בוגרי קולג' – 38%
- יצירת קורות חיים או מכתב כיסוי: בעלי השכלה תיכונית או פחות – 33%, בוגרי קולג' – 10%
הנתונים מבוססים על 28% מהאמריקאים שמשתמשים בטלפון לחיפוש עבודה. הסקר כלל 2001 משתתפים.
אך החברות מפגרות מאחור – ומרביתן לא מספקות כלים מתאימים למחפשי העבודה ברשת!
ג'ייסון אברוצסה (Jason Abbruzzese) מ-Mashable כותב שנראה שמחפשי העבודה בטלפונים החכמים מקדימים בהרבה את החברות שהצעות העבודה שלהן מבלבלות וקשה לנווט בהן באמצעות מכשירים ניידים. כמעט מחצית ממחפשי העבודה שמשתמשים לשם כך בטלפונים החכמים שלהם אמרו שמצאו את עצמם מעיינים בתוכן שלא הוצג היטב בטלפונים שלהם.
"מיומנות אונליין הפכה יותר ויותר חשובה במציאת עבודה בשוק המשרות של היום, אבל כמה היבטים של חיפוש העבודה הדיגיטלי הם אתגר מוחשי עבור אמריקאים רבים" אמר ארון סמית', מנהל מחקר במרכז המחקר Pew, "ובמקרים רבים, אנשים שעשויים להפיק את התועלת המרבית מהיכולת לבצע את ההתנהגויות האלה ביעילות – למשל בעלי רמות השכלה נמוכות יחסית או מי שכרגע אינם מועסקים בתשלום – הם אלה שעבורם הן המרתיעות ביותר.
גם המדיה החברתית הפכה לחלק חשוב בחיפוש העבודה. יותר משליש מהנסקרים אמו שהשתמשו במדיה החברתית כדי לחפש משרות וללמוד עליהן וכן כדי לספר לחברים על משרות. כמו כל המגמות האלה, המובילים הם בני הנוער, אף כי מחפשי העבודה מדביקים את הקצב. אך גם בקרב המבוגרים ניתן לראות מגמה ברורה בנושא כאשר כרבע ממשתמשי המדיה החברתית בני ה-50 ומעלה דיווחו כי השתמשו באחת הפלטפורמות כדי לחפש משרה או לדבר על משרה.
הזוית הישראלית של חיפוש עבודה בסלולר
בבדיקה שערכנו נמצא כי במרבית הארגונים שנסקרו לא היה שימוש באתר החברה לפרסום משרות או שכאשר היה האתר לא היה מותאם לשימוש בסלולרי. הדבר נכון במיוחד בקרב חברות בינוניות וקטנות, שנכון שאולי מתקשות לעמוד בקצב השינויים ובוודאי עניין התקציב תופס בהן מקום מכובד, אך דווקא אלו הארגונים שכלים מסוג זה יכולים לחסוך להם בתקציב הגיוס – וחבל שאין הן עושות שימוש בהם.
בנוסף עלה מבדיקתנו כי בעוד מרבית לוחות הדרושים הגדולים וכלי הגיוס שנמצאים בישראל מותאמים לשימוש בסלולר, הלוחות הקטנים והבינוניים עדיין לא נמצאים שם וחבל. דווקא אלו שצריכים להיות החדשניים ופורצי הדרך נמצאים מאחור.
ולסיום, בבדיקה של מאות קבוצות הפייסבוק שעוסקות בחיפוש עבודה נמצא כי מרבית המודעות הן של מספר מצומצם של חברות וארגונים, רובן של חברות ההשמה וכוח האדם אשר מצאו דרך טובה להגיע לקהל רחב בפלח שוק רלוונטי. מה שמסמן כי המצב בישראל כנראה לא שונה בצורה משמעותית מהמצב בתחום בעולם. כלומר שימוש ברשת ושימוש בכלים אינטרנטיים מותאמי סלולרי יכול לעבוד בצורה טובה בישראל, וחבל שאין יותר ארגונים שמנצלים מקור גיוס זה.
