בשעת חירום יש שני סוגי גיוסים: גיוס מילואים, בו העובד מגוייס לצבא / שירותי הביטחון, וגיוס עובדים לצרכי עבודות הדורשות הסמכה, ידע ומומחיות. הסוג השני אינו מגוייס בצו 8 לצבא, לחלופין אותם עובדים מנותבים לביצוע עבודות במפעלים או במתן שירותים הנדרשים למשק או לכוחות הביטחון. חוק שירות עבודה בשעת חירום מדבר על אותם עובדים המגוייסים מקצועית לביצוע אותם עבודות.
אז מהי חובת החוק כלפי אימון ובמקרה של מצב מיוחד בעורף? מה הם זכויות העובד? ומה הם זכויות וחובות המעסיק?
ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות אלו בתקווה כי יעזרו לכם, מנהלי משאבי אנוש לעשות סדר בבלגן.
חוק שירות עבודה בשעת חירום
במקרה מיוחד בו עובד נקרא לאימון על-פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז – 1967 לתקופה רצופה העולה על יום אחד, יראו אותו כאילו שירת אותה תקופה במילואים והוא יהיה זכאי לתגמולי מילואים בשל כל תקופת האימון, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
בחוק שירות עבודה בשעת חירום מוגדר "שירות עבודה" כ"עבודה במפעל חיוני", כ"שמפעל חיוני" הינו – "כל מפעל… הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים… וכן כל מפעל… שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק…"
החוק קובע, בין היתר, כי "שר העבודה והרווחה רשאי לקרוא בצו אדם החייב בשירות עבודה לאימון לשירות עבודה… ובלבד שלא ייקרא אדם לאימון באחד מימי מנוחתו…" (סעיף 9).
וכן – "לא ייקרא אדם לאימון לתקופה העולה על שלושה ימים בשנה ובמקצועות ולגבי סוגי עובדים המפורטים בתוספת – על שנים עשר יום בשנה, הן במרוכז והן במפוצל…" (ס' 11).
המקצועות המפורטים בתוספת האמורה הם, למשל: רופאים, סגל רפואי סיעודי וטכני, נהגים, עובדי רשת החשמל, עובדי מתכת בייצור בטחוני, ועוד.
בצד הקריאה ל"אימון", כאמור, קיימות הוראות נוספות בחוק המתייחסות "למצב מיוחד בעורף". כשמוכרז מצב כזה רשאי שר העבודה לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (כפי שהוכרז עליהם בצו על-ידי שר העבודה) או חלק מעובדים אלה לשירות עבודה באותו מפעל. מי שנקרא כאמור הינו : "מגויס פנים". ("שירותים קיומיים" הם, בין היתר, אספקת מים, מזון, חשמל, אשפוז, תקשורת וכד').
צו כזה יכול להימסר גם לבעל המפעל ולוועד העובדים של המפעל; באין ועד – תיראה הדבקת הצו על לוח המודעות כמסירת הצו לידי הנוגעים בדבר.
כמו-כן רשאי שר העבודה לקרוא בצו לשירות עבודה כל אדם, שאינו עובד המפעל. מגויס כזה נקרא : "מגויס חוץ". המגויסים חייבים להתייצב לעבודה כאמור בצו. אי התייצבות גוררת בעקבותיה עונש. חל איסור על פיטורים לגבי מגויסים כאמור, אלא בהיתר מאת המפקח הכללי. שכרו של מגויס יהיה בהתאם לתפקיד שהוא נקרא למלא. וכן יראו את היחסים שבין המגויס לבין בעל המפעל שבו הוא עובד כיחסי עובד – מעביד.
על מנת ללמוד עוד על אודות דיני עבודה, אתם מוזמנים לכנס דיני עבודה שייערך בקרוב. לפרטים מלאים לחצו כאן!
כלומר, עובד מקצועי שקיבל צו כמגויס חוץ, דינו כחייל מילואים, גם אם כעת הוא אינו עובד במקצוע. בימים אלו גויסו לדוגמה בצווים מסוג זה נהגי אוטובוסים לצורך ביצוע הסעות המגויסים בצו 8.
מידע נוסף על נושא – היעדרות מעבודה עקב המצב הביטחוני בדרום : מה מותר ומה אסור למעסיק לעשות, ומה הם זכויות העובדים בימים אלו ניתן למצוא בכתבה זו!
