מנהל חשבונות בחברת מוניות פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שזה יתערב בהחלטת הנהלת החברה הפרטית שהעסיקה אותו. בצעד חריג, נעתר בית המשפט לתביעתו.
עובד שהחל את דרכו בחברת מוניות כנהג ובעתיד הפך למנהל חשבונות, שאף החזיק בשתי מניות חברה, התבקש על ידי הנהלת החברה לחתום על "הסכם לרכישת שירותים" מולה. הסכם זה נועד למעשה להסדיר מערכת יחסים חדשה בין העובד לחברה, במסגרתה יעבור העובד ממעמד של עובד חברה לקבלן נותן שירות.
העובד החליט כי הסכם חדש זה, המבטל את הזכויות המגיעות לו כעובד חברה, נוגד את האינטרס שלו והוא בחר שלא לחתום עליו. לאחר סירובו לחתום על החוזה, הוא קיבל הודעת פיטורים.
העובד המפוטר פנה לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד החברה, בה הוא תבע את זכויותיו כעובד חברה בסכום של 677,000 ₪.
בהמשך לפנייתו לבית הדין לעבודה, זימנה הנהלת החברה את העובד לוועדת משמעת, בטענה כי ביצע עבירות משמעת והפרת אמונים כאשר זמם למשוך מהחברה כספים שאינם מגיעים לו. וועדת המשמעת המליצה לבטל את חברותו לצמיתות ולהפקיע את מניותיו בחברה.
העובד פנה שוב לבית המשפט, הפעם לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם נידון המקרה בפני השופטת רות רונן. בתביעתו טען העובד כי ההחלטה לבטל את חברותו בהנהלה ולהפקיע את מניותיו הינה החלטה מקפחת, שהתקבלה בחוסר תום לב.
הנהלת החברה טענה מנגד כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה מול העובד וכי ההליך המשמעתי שננקט כנגדו היה בהתאם להוראות התקנון, קרי הייתה לה הסמכות המלאה לפעול באופן שבו פעלה. בנוסף, טענה החברה כי מדובר ב'טריבונלים פנימיים' אשר נידונים בוועדות משמעתיות ולא בבתי משפט חיצוניים.
השופטת רונן פסקה כאמור לטובת התובע וקבעה כי הליך משמעת ננקט כנגדו בגין סירובו לחתום על ההסכם 'קבלן נותן שירות' ובעקבות פנייתו לבית הדין לעבודה. השופטת רונן השתכנעה כי סירוב העובד לחתום על ההסכם העבודה החדש והגשת כתב תביעה לבית הדין לעבודה – אינם מהווים עבירת משמעת, כפי שטענה ההנהלה, ולכן לא מדובר על מקרה של הפרת תקנון החברה.
מדבריה של השופטת רונן: "אינני סבורה כי הוגן, ראוי, צודק או מידתי להפקיע את קניינו של העותר אך בשל הגשת תביעה כנגד החברה שנועדה לאשר את זכויותיו".
בית המשפט נעתר כאמור לבקשתו של העובד ופסק על החברה 30,000 ₪ הוצאות משפט בנוסף על ביטול הליך הפקעת המניות, משמע שהעובד יוכל להמשיך להחזיק במניות החברה.
