מאת עו"ד יוסי גטניו
לאחרונה עלה שכר המינימום בעקבות העדכון בחוק הרלבנטי וההסכם הקיבוצי שנחתם בין ארגוני המעסיקים לבין ההסתדרות. המדובר בשתי פעימות שיסתכמו בשנת 2012 ב- 4,300 ₪ בסך הכול. לאחר דין ודברים עם שר האוצר הסכים האחרון להרחיב את ההסכם על פני כל העובדים במשק ובכך לחייב את כל המעסיקים לשלם לעובדיהם סכום זה.
השכר הממוצע במשק הוא כ- 8,800 ₪.
נשאלת השאלה – האם ניתן להתקיים בכבוד משכר המינימום כפרט או כמפרנס יחיד, או אף במצב בו קיימים שני מפרנסים במשפחה?
מקובל להניח ששני מפרנסים במשפחה ממוצעת במשרה מלאה יעברו בהכנסתם, כשהיא ברמת שכר המינימום, את קו העוני – יעד צנוע לכל הדעות. בחישובים אלה לא נלקחו בחשבון שני גורמים המשפיעים לרעה על התיאור הזה:
היקף המשרות החלקיות גבוה בישראל במונחי מדינות ה- OECD. בנק ישראל קובע שהיקף המשרות החלקיות שלא מרצון גם הוא גבוה משמעותיות ביחס לכלל המשרות החלקיות בשוק העבודה. אם נוסיף לכך את המגמה המתפשטת של עיסוקים ומגזרים שלמים בהם שכרם של עובדיהם מחושב על בסיס שעתי ושאינם מגיעים כלל למיצוי היקף משרה מלאה בחודשי השנה, נקבל ביטוי ממשי לכך שמשפחות עובדים אלה אינן צולחות את קו העוני.
הפערים ברמת ההוצאות והמחירים בולטים במרכזים עירוניים מול הפריפריה: עלות הדיור, המיסוי העירוני ועלויות חיי היום יום יוצרים פערים משמעותיים ומייקרים את המחייה במרכזים העירוניים.
שכר מחייה הוגן
בארה"ב התפתחה "תנועה לשכר מחייה הוגן" הבוחנת את עלות המחייה מזווית העובד המפרנס ומגמתה לשלם שכר שמאפשר למשפחה קיום מעל לקו העוני. התפיסה מבוססת על כך ששכר המינימום המקובל אינו מאפשר מחייה בכבוד. שכר המחייה הונהג בדרך כלל במסגרות עירוניות רבות כשעיריית בולטימור הייתה הראשונה להנהיגו בשנת 1994 ואחריה הצטרפו לתנועה זו 50 עיריות נוספות. תנועה זו התפשטה לאוניברסיטאות כמו הרווארד. הרעיון המרכזי הוא שעיריות ומוסדות ציבוריים מסוגלים להשפיע על רמת שכר הוגן בכך שיאכפו על קבלנים המתקשרים עמם לשלם שכר ברמה שנקבעת בפועל על ידי הממסדים לעובדי הקבלנים. כך נעשה גם בבולטימור, בשיקגו ובערים נוספות.
במודל האמריקאי מתקיים, לדוגמה, מצב שבו שכר מינימום פדראלי בארה"ב היה 7.25$ (ב- 2009), במדינת קליפורניה – 8.00$ (ב-2008), בתחומי סן פרנציסקו- 9.36$ (2008) וקבלנים המבצעים עבודות עבור העירייה ישלמו- 11.03$ (2008).
בהמשך לאמרה- "נאה דורש נאה מקיים" הנחה ראש עיריית לונדון את העיריות שבתחום המטרופולין לשלם לעובדי העירייה הזוטרים שכר הגבוה משכר המינימום הבריטי.
ארגון העבודה הבינלאומי מוביל זה מספר שנים מהלך של עבודה הוגנת-Decent Work ובמסגרת הפעילות של קבוצת העובדים בארגון זה, נכללה תפיסת ה"שכר ההוגן" כחלק מהגדרת "עבודה הוגנת".
היתרונות לתשלום שכר ברמה זו ברורים – פחות עלויות הכרוכות בתחלופת עובדים והוצאות הדרכה, תחושת סיפוק לעובדים, מסר של מסגרות ציבוריות מובילות המתבטא בהשפעה על המגזר הפרטי באשר לחיוב תשלום רמת שכר הוגנת על המתקשרים עם המוסדות הנזכרים.
ומה המצב בישראל?
שכר המינימום והתפלגותו מבטא במידה רבה את הפערים בקרב מפרנסים ואת הגידול המתמיד של שיעור המשפחות המצויות מתחת לקו העוני למרות שהן כוללות מפרנס ולעיתים אף שניים. חלק גדול מהמשרות במשק מבוססות על שכר מינימום כסף כניסה לשוק העבודה. החברות הרווחיות והגדולות אף מתהדרות בכך שהן מקיימות את החוק, בין היתר, לאור בעיות האכיפה של רמת שכר זו במגזרי משק שונים. חלק לא קטן מהן מקיימות רמת שכר המצויה בקרבת שכר המינימום גם לעובדים שצברו וותק וניסיון בעיסוקיהם למרות שהן ממוקמות במרכזים עירוניים.
הנהגת שכר המינימום במסגרת נורמת חקיקה מאפשרת לגיטימציה לתשלומו בשוק העבודה ומנציחה רמת תשלום זו ללא קידום בשכר מרבית העובדים גם לאחר התמקצעות העובד. זו סיבה נוספת להיקף החילופים של עובדים, לרמת שרות בלתי מספקת ולעלויות הדרכה עצומות הכרוכות בחילופי עובדים אלה.
הפיקוח המתקיים ע"י חברות אלה מהמגזר הפרטי והגופים הממשלתיים והמוניציפאליים על קבלנים המתקשרים עמם בחוזים, פועל במקרה הטוב בהבטחת תשלום שכר מינימום לעובדי הקבלן. שכר זה רחוק משכר הוגן המהווה שכר מחייה. בהקשר זה, יצוין מאבקם של מרצים וסטודנטים באשר להעלאת שכרם ופיקוח עליו ושל ממלאי תפקידים באבטחה ובניקיון המועסקים ע"י קבלנים בתחומי האוניברסיטאות. מהלכי ההפרטה והרחבת מיקור החוץ של גופים אלה מקטינה את אפשרות השליטה המוחלטת על חלק מהמועסקים ישירות על ידם לאור צמצום תקנים ומהלכי פיטורים וקיום צעדי התייעלות. ייאמר כאן כי בכמה מדינות מערביות משולם שכר גבוה יותר דווקא לעובדים מן החוץ בשל העדר ביטחון תעסוקתי.
לעומת זה יש בכוח ממסדים אלה לבסס שליטה על רמת שכר הוגנת במסגרת התקשרויות חוזיות עם קבלני משנה. יתכן שלאור הצלחת מספר איגודי עובדים להתרחק ברמת סף הכניסה לתעסוקה משכר המינימום ולהתקרב יותר למונחי השכר הממוצע במשק יש משום איתות וסיוע לטיעון של שכר מחייה הוגן.
רמת השכר המקובל כשכר מחייה הוגן ינוע בין 100% ל-130% מקו העוני למרות שבגלל עלויות מחייה שונה באזורים שונים עלול שכר זה להשתנות מאזור לאזור.
קווים לפעולה
המטרה היא לטשטש ולהקטין את הלגיטימציה של חברות עסקיות (בנקים, חברות סלולר ותקשורת) וגופים ציבוריים שונים (חברות ממשלתיות, גופים מוניציפאליים) לתשלום שכר מינימום או בקרבתו לעובדיהם. בכך יושגו מספר יעדים:
- להטמיע את המסר שאין בתשלום שכר המינימום משום לגיטימציה לתשלום שכר הוגן לעובדי אותם ארגונים ולעובדים המועסקים ע"י קבלנים המתקשרים עם הארגונים הנזכרים שיהיו יעדי הפעולה.
- תשלום שכר ברמת שכר המינימום יצומצם בעיקר במקרים בהם חברות וגופים אלה ממוקמים במרכזים עירוניים, משרתים ציבור גדול והם מאוזנים או רווחיים.
- חשוב לקשור את הפעילות עם התופעה המתפשטת של קביעת קודים אתיים ומסגרות להתנהגות נאותה במוסדות ובארגונים הנזכרים. יש לעודדם להכניס את מונחי השכר שהוא שכר מחייה לקודים שלהם המתפרסמים באתרי האינטרנט של חברות אלו.
- יעד נוסף הוא להמריץ ראשי ערים, ראשי אוניברסיטאות, מנהלי בתי חולים וחברות ממשלתיות להתמקד ולהשקיע בתשלום שכר מחייה הוגן לעיתים אף במחיר של הקטנת התמיכות בפעילות חברתית חיצונית שאין עמה בהכרח תועלת משמעותית.
*הכותב ירצה בקורס דיני עבודה של מכללת HRus ב-22-23 בפברואר. עו"ד יוסי גטניו הינו מגשר ובורר במרכז השלטון המקומי, מרצה ובעל משרד עצמאי. בעבר כיהן כראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים.
