כולנו היינו רוצים לחיות בעולם שבו אפשר לבטוח בכך שכל בני האדם שאיתם אנו מתקשרים הם דוברי אמת. למרבה הצער לא זהו המצב. כאשר מנהלי משאבי אנוש מתקשרים עם עובדים או עם מועמדים, ליכולתם לזהות שקרים ושקרנים יש השפעה לטווח הרחוק, ולמעשה אפשר לראות בה חלק ממחויבותו של איש משאבי האנוש כלפי מעסיקו. הדבר נכון כמובן גם לתקשורת עם ספקים, לקוחות ושותפים עסקיים.
תוכניות טלוויזיה וחוכמה עממית גורמים לנו לחשוב שאנחנו יודעים לזהות את השקרנים באמצעות הבעות פנים ושפת גוף, אבל גם שקרנים כרוניים צופים בתוכניות טלוויזיה ומכירים את הטיפים הנפוצים, ובאופן כללי אינם תמיד כה עצבניים כפי שסרטים וסדרות מציגים אותם. מחקר של בית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד ושל אוניברסיטת מדיסון, ויסקונסין, מציג ממצאים שיכולים לעזור בזיהוי מדויק יותר של אלה שהאמת היא לא ממש נר לרגליהם.
החוקרים ביקשו ממשתתפי המחקר להשתתף במשחק מוכר בחקר הכלכלה, שבו לאדם אחד ניתן סכום כסף והוא צריך להחליט כמה ממנו לחלוק עם משתתף אחר. האדם בצד המקבל יכול לקחת את הכסף, או לדחות אותו אם הוא חש שהחלוקה אינה הוגנת, ואז שני המשתתפים אינם מרוויחים דבר. במחקר הנוכחי הנסיינים שינו את המשחק כך שתהיה למשתתפים הזדמנות לשקר. המשתתפים שקיבלו הצעות לא ידעו כמה כסף קיבל שותפם, אבל יכלו לפטפט איתו לפני תחילת המשחק. החוקרים הניחו שבמהלך הזמן הזה למשחקים עם הכסף תהיה הזדמנות לשקר.
בסופו של דבר 30 אחוזים מהמשחקים שיקרו בנוגע לכמות הכסף שקיבלו או ניסו להימנע משיחה. החוקרים זיהו שלושה מאפיינם אצל השקרנים, שיכולים לשמש כל אחד גם מחוץ לתנאי המעבדה.
שלושה סימנים לזיהוי שקרנים
השקרנים מדברים הרבה. "המשקרים ללא כחל ושרק נטו להשתמש בהרבה יותר מילים במהלך משחק האולטימטום בהשוואה לדוברי האמת, ניתן להניח שבניסיון להערים על מקבלי כסף חשדנים," אמרו החוקרים. "ממש כמו אפו של פינוקיו, מספר המילים גדל יחד עם השקר." השקרנים השתמשו גם במשפטים מורכבים יותר בהשוואה לדוברי האמת.
השקרנים מרבים להישבע. השחקנים המטעים נשבעו לעתים תכופות יותר מאשר הישרים. החוקרים גילו שהתופעה בלטה במיוחד כאשר הצד השני ביטא ספקות בנוגע לכנותם של המשקרים. "אנו חושבים שייתכן שהדבר קשור לעובדה שכדי לשקר נדרשת הרבה אנרגיה קוגניטיבית," אמר אחד החוקרים. "שימוש בחלק כה גדול מהמוח שלך כדי לשקר מקשה עליך לנטר את עצמך באזורים אחרים."
השקרנים נמנעים מהצהרות שכוללות את המילה "אני". איש אינו רוצה להודות בכך שהתנהגותו איננה אתית, על כן שקרנים יימנעו ממשפטים עם המילה "אני" ובמקומה ישתמשו בכינויי גוף שלישי כמו "הוא" או "היא". אחד החוקרים ציין: "זהו אמצעי שבו הם מרחיקים את עצמם מהשקר ונמנעים מבעלות עליו."
החוקרים הבחינו בכך שהמשקרים ללא כחל ושרק היו משכנעים יותר, אך הם מזהירים שאין "דגלים אדומים" מוחלטים בהתמודדות עם שקרנים. "תהיה זו טעות להשתמש בממצאים כבתורה מסלע וליישם אותם באופן נוקשה מדי," אמר דיפק מאלהוטרה מצוות החוקרים. "במקום זאת, הגורמים שאנו חושבים שקשורים בשקרים ובהונאה הם אולי שימושיים בעיקר כסימני הזהרה שפשוט מעוררים דריכות רבה יותר וחקירה נוספת…".