תומר ניצן
זה כבר לא טרנד חולף המוגדר לעשירים בלבד. קידום הבריאות במקום העבודה תופס תאוצה בשנים האחרונות, עם ההבנה של יותר ויותר ארגונים שמדובר בהשקעה לטווח ארוך שבה המנהלים, העובדים וכלל הארגון יפיקו ממנה רק תועלות ורווח נקי.
תומר ניצן, מנכ"ל מובמנט, מספר בראיון מיוחד לפורטל HRus על ההחלטה שלו להצטרף לחברה, העוסקת בקידום הבריאות בעבודה ונותנת שירותים בתחומי התזונה, פעילות גופנית בעבודה, סקרי גורמי סיכון, פעילויות כיף לעובדים ועוד.
תומר, 43, נשוי ואב לשלושה, מספר שכל חייו עסק בפעילות גופנית. הוא מחזיק בתואר ראשון ברפואת חירום ובתואר שני בניהול מערכות בריאות. במשך 10 שנים עבד באינטל בתפקידים הקשורים בבריאות תעסוקתית, בתחילה כסטודנט ולאחר מכן כאחראי על תחום קידום בריאות העובדים בחברה.
הוא צבר ניסיון רב בלימוד וניהול פרויקטים של בריאות בארגונים, וכך היה בין הראשונים בארץ שעסק כארגון בנושא. ב-2007 הצטרף למובמנט, שהיתה קיימת מזה עשור. החברה היתה חלוצה בקידום בריאות בארגונים תחת מתווה ותוכניות עבודה ופיתחה מוצרים בתחום. בשנים האחרונות התרחבה וכיום היא מבצעת מחקרים ותוכניות עבודה בעשרות חברות מובילות במשק , וכמו כן מפעילה 30 מועדוני כושר בחברות, , בעזרתם של 120 עובדים מקצועיים המועסקים בה: דיאטניות, מאמני כושר ובריאות, אחיות, פיזיוטרפיסטים ורופאים.
מה גורם לפרמדיק לא לעסוק ברפואת החירום אלא דווקא בקידום בריאות בעבודה?
תומר ניצן: "ללא ספק פעילות החירום והטיפול בקטסטרופות הם מרתקים ומעוררים את האדרנלין. אך באופן אישי נמשכתי יותר לנושא ההשקעה לטווח הארוך – פעילות לצורך שיפור הבריאות ומניעת מחלות, מתוך מטרה מראש לא להגיע למצבי קטסטרופה כאלה. בסופו של יום, מבחינתי זה מאתגר בהרבה יותר".
האם בשנתיים האחרונות המודעות לחשיבות בריאות העובדים עלתה או שהיא נחשבת בעיני ארגונים כמותרות?
"במהלך השנים האחרונות ניתן לראות שינוי ומגמה של התעניינות ושימת דגש על בריאות העובדים. בעבר נושא קידום הבריאות היה תחת הרווחה בלבד. ובמשבר הכלכלי ב-2008 ראו אותו עדיין כהטבה, אך בשנים האחרונות ישנו שינוי משמעותי שבו הארגונים מבינים את הערך המוסף הרב בקידום הנושא. ארגון טיולים וימי כיף הם חשובים אך הם השקעה לטווח הקצר כי העובד שוכח את הפעילות בתוך יומיים. לעומת זאת קידום הבריאות היא השקעה לטווח הארוך. העובד יודע ומרגיש שדואגים לו ולעתידו וגם לבני משפחתו. זה מקנה לעובדים תחושת ביטחון והרגשה שלארגון אכפת.
"לכן בהחלט ניתן לראות יותר ויותר ארגונים השמים את הנושא בראש סדר העדיפויות. יש חברות שבהן לא רק מחלקת משאבי האנוש המסורתית קיבלה אחריות על הנושא אלא גם ממוני הבטיחות למשל, שרואים זאת כחלק מתוכנית העבודה שלהם להשקיע לטווח הארוך בהון האנושי. ניתן לראות גם הרבה ארגונים גלובליים שמקבלים דרישה מארגון האם בחו"ל לטפל בנושא, והם גם נמדדים על כך. אותם ארגונים מתמודדים עם אתגר גדול כי הם מקבלים את הדרישה מארגון האם אך לא תמיד את התקציב. כך שאת התקציב הסניף המקומי צריך לאתר בעצמו".
אילו עצות תוכל לתת לארגונים בינוניים-קטנים שמוגבלים בתקציב אך שמעוניינים להתחיל לפעול למען בריאות העובדים שלהם?
"אני ממליץ קודם כל לשבת ולבנות תוכנית קדימה. לשאול את השאלה איפה אנו רוצים לראות את החברה בתחום בשלוש שנים הבאות? בניית התוכנית תאפשר לאט לאט לדבר בשפה של התחום. כשאין הרבה משאבים, אפשר בהתחלה לתקשר את הנושא בעזרת מסרים בלבד, פעילויות עם כוח האדם הפנימי, ובהמשך גם באמצעות הכשרת עובדים לנושא. רק בהמשך להתפתח עם הנושא החוצה. בהמשך לבניית התוכנית צריך לפעול ולקדם את התוכנית מול ההנהלה, שתהיה שותפה אסטרטגית ושבאופן הדרגתי תפנה משאבים ממקורות אחרים".
