שיתוף

בין כל הנושאים שטורדים את שוק העבודה בולטת אי הוודאות לגבי כניסת הבינה המלאכותית והרובוטים למקומות העבודה.

מספר התחזיות השונות שעולות חדשות לבקרים לאוויר הווירטואלי, הוא כמספר המומחים שיש להם דעה בנושא.

בסופו של דבר אף אחד לא באמת יודע איך יראה שוק העבודה בעוד כעשור ואולי אפילו פחות מכך.

במוקד ההתרחשויות הללו ניצבים מנהלי משאבי האנוש. אחת הזוויות החדשות שיקבל התפקיד שלהם היא ההתמודדות עם המעבר לתפקידים ומשימות חדשים שלא היו בעבר.

היעדר מידע לגבי התפקידים שיעברו לידיהם של הרובוטים, ומשימות שיבוצעו על ידי הבינה המלאכותית, פותח פתח לאינסוף ספקולציות לגבי עתידו של עולם העבודה.  

יש הטוענים ששילוב של בינה מלאכותית ורובוטיקה יקחו את מקומם של בני אנוש ברוב מקומות העבודה.

ויש הטוענים שדווקא הודות לבינה המלאכותית יווצרו תפקידים ומקומות עבודה שונים לחלוטין מאלה שהכרנו עד כה.

האמת נמצאת כנראה איפשהו באמצע. רובוטים יקחו את מקומם של עובדים רבים במגוון רחב של תפקידים, ובשלב הבא יווצרו תפקידים חדשים.

השאלה הגדולה היא האם שני השלבים הללו יתרחשו בו זמנית או שתהיה תקופת מעבר בה עובדים אנושיים יוותרו ללא מקור פרנסה.

כך או כך, דבר אחד בטוח: כל נושא החוזים וההסכמים בין העובדים למעסיקים הולך להשתנות מקצה לקצה.  

כיום, חוזי העבודה בין העובדים למעסיקים דנים בהתחייבות העובד להשקיע את זמנו, מאמציו, כישוריו ומרצו למען התפקיד, ובהתחייבות המעסיק לשלם לעובד תמורת כל אלה.

כל זה צפוי להשתנות ככל שהבינה המלאכותית תכבוש עוד ועוד תחומים בשוק העבודה. המשרות של עובדים אנושיים יהיו חייבות להיות בנויות על איכות ויצירתיות.

התפקידים שדורשים עבודה מונוטונית יעברו רובם ככולם לידי הרובוטים. וכאשר התפקידים של העובדים האנושיים יהיו בנויים על איכות ויצירתיות, גם השכר של המבצעים אותם יצטרך להיות גבוה יותר.

כך או כך, חוזי העבודה הקיימים כיום יהיו בלתי רלוונטיים ככל שיותר מערכות בינה מלאכותית יכנסו לשוק העבודה.

לדוגמה, חוזי העבודה של העתיד יצטרכו להיות תפורים על פי מידה לכל עובד בהתאם לתרומתו ולמידת היצירתיות שלו.

יש המעריכים שכניסתן של מערכות הבינה המלאכותית והרובוטים לשוק הארגונים יאפשרו לצמצם פערי הכנסות ולהגדיל את השיוויון.

אשר לתפקידים שיועברו לביצוע על ידי מערכות הבינה המלאכותית, סביר להניח שבשלב הראשון יהיה עיבוד נתונים בזמן אמת.

המשמעות היא שארגונים ישקיעו כספים במערכות טכנולוגיות שיסייעו להם בקבלת החלטות בכל תחומי העיסוק של החברה, לרבות בתחום משאבי האנוש.

אלא שמערכות הבינה המלאכותית לא יקבלו את ההחלטות במקום מנהלי משאבי האנוש. הן, כאמור, יעבדו את כל הנתונים בזמן אמת ויסיקו תובנות מתאימות.

כתוצאה מכך, קבלת ההחלטות של מנהלי משאבי האנוש תוכל להתבצע במהירות, דבר שיקצר מאוד את כל התהליכים הנדרשים במשאבי האנוש.

בתחום ההכשרה והלמידה, לדוגמה, מערכות הבינה המלאכותית יאפשרו להתאים את החומר הנלמד לידע הקיים של כל עובד, ויציגו בפניו חומרי לימוד נוספים בהתאם לשאיפותיו ולהתפתחות הקריירה שלו.

תרומה נוספת שצפויה להיות לרובוטים ולמערכות הבינה המלאכותית היא בהגברת הבטיחות בעבודה. העובדים האנושיים לא יצטרכו לקחת סיכונים פיזיים מיותרים, שכן העבודות המסוכנות (עבודות בגובה, הרמת משאות כבדים וכו) יתבצעו על ידי הרובוטים.

כלומר, במקום להסתכן בעבודות המהוות סיכון בריאותי ופיזי, העובדים ישבו ליד מחשבים כדי לפקח על זרימת הנתונים הנכונה ועל עבודתם הרובוטים.

במילים אחרות, להתקדמות הטכנולוגית צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת על עתידם של סוגי המשרות המיועדים לבני אדם.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה