תופעת ההתפטרות השקטה מדאיגה מנהלים רבים ברבים מהארגונים בעולם. על פני השטח, התופעה לא נראית בעייתית או מדאיגה.
כי הרי אחרי הכול, עובדים אלה כן מבצעים את משימות הליבה שלהם. הם פשוט מסרבים לעשות מעבר לכך.
אלא שעבור רובם המכריע של הארגונים, עובדים שמוכנים לעשות מעבר לצרכי החובה מהווים יתרון תחרותי קריטי.
לדברי מעיין גנות כפי שצוטטה בעבר ב-HRus, הירידה במוטיבציה של עובד ניכרת כאשר רמת המחוברות הרגשית שלו, המוטיבציה שלו, התשוקה, האמפתיות, הכול בעצם צולל כלפי מטה.
ממחקרים שבוצעו על ידי חברת המחקרים האמריקאית גאלופ עולה, כי הסיבה ל'התפטרות השקטה' של עובדים נעוצה במידה רבה בהתנהלות ההנהלה מול העובדים.
תופעת ההתפטרות שהשקטה, היא למעשה מצב בו העובד אינו עוזב את מקום העבודה אבל הוא משקיע בו הרבה פחות מבעבר, במידה משמעותית.
בארה"ב התופעה מוגדרת כנסיגה פסיכולוגית של עובד מהארגון מתחושת הנאמנות והמחוייבות לארגון.
מהסקרים שנערכו על ידי גאלופ עולה, כי לפחות 50% מכוח העבודה בארה"ב הם עובדים המוגדרים כ'מתפטרים שקטים', וההערכות של החוקרים של גאלופ מדברות על כך שקיימת סבירות גבוהה שככל הנראה מדובר ביותר מ-50 אחוזים.
עוד מעריכם החוקרים של גאלופ, תופעה זו מתרחשת כתוצאה מהיעדר מחוברות לארגון ובד בבד כתוצאה מהיעדר איזון נכון בין חיים אישיים לעבודה. כאמור, העובד למעשה לא עוזב את הארגון, אבל הוא כבר לא משקיע את מיטב המאמצים.
התופעה של 'ההתפטרות השקטה' מתרחשת בדרך כלל כאשר הנהלה הבכירה לא מצליחה לספק מנטורינג, תמיכה בעובדים, הכשרות קידום ופיתוח קריירה כראוי לעובד, טונים החוקרים של גאלופ. מצב זה מביא לדחיקת העובד אל מחוץ לארגון באופן מלא או למצב של התפטרות שקטה.
עוד טוענים החוקרים של גאלופ, כי בתרחיש הגרוע ביותר, ההתפטרות השקטה מתרחשת כאשר חווית העובדים בארגון הן חוויות רעילות או אומללות, או אף התעמרות בעובדים.
יצירת חוויות עובדים שליליות נובעת מניהול גרוע ויוצרת פגיעה בפרודוקטיבית. לכל הפחות, יצירת חוויות עובדים שליליות מכתימה את המוניטין של המעסיק כמקום עבודה טוב (מותג מעסיק שלילי), גורמת לחוסר אמון של העובדים בהנהלה, ובסופו של דבר עלולה לפגוע ביכולת של הארגון לשמר את הלקוחות שלו, כאשר עובדי מפתח עוזבים או מספקים שירות גרוע בהתאם ליחס שהם עצמם מקבלים.
בעיה מסוג אחר שעלולה ליצור את מצב ההתפטרות השקטה היא היעדר ניהול ממשי ומנהיגותי, למרות שחוויות העובדים הן חיוביות.
לא אחת קורה שבלי להתכוון לכך, מנהלים רבים גורמים לתופעת ההתפטרת השקטה של עובדים, בכך שהם אינם עוזרים להם לתפקד, להתפתח להרגיש מוערכים על תרומתם.
מנהלים מהסוג השני אמנם אינם יוצרים אווירה רעילה באופן פעיל ולא פוגעים ישירות בעובדים. במקרים מסוימים אפילו אכפת להם מאוד מהעובדים שלהם.
הבעיה שיוצרת את תופעת ההתפטרות השקטה נעוצה בכך שהמנהלים הישירים (וכתוצאה מכך גם הבכירים) הם נעדרים יותר מאשר נוכחים, עוסקים יותר בפוליטיקה ארגונית מאשר בטיפוח העובדים ובניית הצוות שלהם, ולא מוודאים שיש עקביות בין הדרישות שלהם מהעובד והציפיות ממנו.
במקרים בהם העובדים לא מקבלים הנחיות ברורות וכיוון ברור לגבי סדרי העדיפויות שלהם בעבודה, לא מקבלים גישה לפיתוח מתמשך ולא מתאפשרת להם התקדמות ארוכת טווח בקריירה, הם הופכים לעובדים מנותרים מהארגון וכתוצאה מכך משקיעים את המינימום ההכרחי בעבודה.
