על אף התביעות הרבות כנגד ארגונים שמפלים לרעה עובדים מבוגרים בקבלה לעבודה, ואף על פי שקיים איסור באפליית עובדים על רקע גיל, עדיין ארגונים ממשיכים לפטר עובדים מבוגרים בלי קשר לתרומתם לארגון, וארגונים עדיין מעדיפים לגייס עובדים צעירים ובפועל, מחפשים עובדים צעירים.
החוק מאפשר לעובדים מבוגרים שפוטרו לתבוע את המעסיק כאשר נטל ההוכחה מוטל על המעסיק.
במקרים אלה המעסיק נדרש להוכיח בבית הדין לעבודה כי העובדה שפיטר עובד או שלא קיבל מועמד לעבודה, לא נבעו מגילו המבוגר של העובד או המועמד.
פרט לכך, בפיטורי צמצום, כאשר יותר ממחצית המפוטרים הם מבוגרים, ניתן לתבוע את המעסיק כמי שניצל משבר כלכלי כדי לפטר עובדים מבוגרים.
ולמרות כל העובדות הללו, ארגונים כאמור, ממשיכים לפטר עובדים מבוגרים בשל גילם, ובה בעת נמנעים מגיוס עובדים מבוגרים, מאותה סיבה.
את התוצאות ניתן לראות בשטח, כאשר בארגונים רבים, רק אחוז קטן מהעובדים הם מעל גיל 55, בעוד שבקרב המפוטרים עולה שיעור המבוגרים בהתמדה.
בימים אלה, כאשר גיל הפנסיה של נשים עומד לעלות משמעותית, וכאשר כבר מדברים גם על העלאת גיל הפנסיה של הגברים לגיל 70, חשוב יותר מתמיד שהמחוקק יתן דגש רב יותר לנושא העסקת מבוגרים.
יתרה מכך, היחס המפלה כלפי עובדים מבוגרים פוגע לא מעט גם ביכולתם של הארגונים לגייס טלנטים צעירים.
טלנטים בעלי מיומנויות יחודיות שנמצאים בעשור השלישי ולפעמים גם השני לחייהם, רואים איך בארגונים שרוצים לגייס אותם קיימת העדפה לגיוס צעירים.
הם רואים איך טלנטים בעלי מיומנויות וניסיון רב, שגילם בדרך כלל מעל 45 ולפעמים גם מעל 40, מתקשים מאוד למצוא עבודה, ופעמים רבות נאלצים לעשות הסבת מקצוע למקצועות בהם המיומנות והניסיון שצברו אינם רלוונטיים, וההכנסה היא בהתאם.
נזכיר, כי פגיעה ברמת ההכנסה משמעה פגיעה בסכומי קצבת הפנסיה שיקבל העובד עם פרישתו. כך קורה, שעובדים שנתנו את מיטב שנותיהם כדי לקדם את הארגונים בהם עבדו, ותרמו ככל יכולתם לשגשוגו והתפתחותו של הארגון, מוצאים עצמם בעשור הרביעי לחייהם מול שוקת שבורה.
מה שהארגונים פחות רואים הוא, שהעובדים הצעירים כיום מודעים מאוד למצב הזה. הם רואים מה עולה בגורלם של עמיתיהם למקצוע, ורואים גם מה קורה להוריהם שמאבדים את מקור פרנסתם.
התוצאה היא, שיותר ויותר טלנטים צעירים מעדיפים להיות פרילנסרים. הם מעדיפים לפתוח עסק עצמאי ולהשקיע בעסק העצמאי שלהם את מיטב שנותיהם, כדי שבעשורים הרביעי החמישי והשישי לחייהם, הם יוכלו לקטוף את פירות ההצלחה העסקית שלהם, במקום להיות מושלכים אל שולי שוק העבודה.
ארגונים מתלוננים רבות על כך שהצעירים אינם מוכנים לחזור לעבודה לאחר תום החופשות ללא תשלום (חל"ת).
אבל דמי האבטלה בתקופת החל"ת לא היו הסיבה היחידה לכך שעובדים צעירים חושבים כיום כמה פעמים לפני שהם חוזרים לעבוד בארגונים.
עובדים צעירים שמסתכלים קדימה על עבר העתיד של עצמם, מבינים שאף על פי שבעת שהם הופכים לפרילנסרים הם מוותרים על הרבה מאוד הטבות שניתנות לשכירים, ולמרות הוויתור על תנאים סוציאליים כואב ככל שיהיה, העובדה שהם פרילנסרים מאפשרת להם לא רק עבודה גמישה מבחינת שעות עבודה, מיקום מקום העבודה, וחופש בבחירת פרויקטים, אלא היא מאפשרת להם לבנות עבור עצמם עתיד טוב יותר, שבו לא יהיו מופלים לרעה ויושלכו הצידה בהגיעם לעשור הרביעי לחייהם.
