זאב שטח, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת המידע קומדע
מתי באמת נתחיל לראות את המכוניות האוטונומיות, ללא נהג, משתלבות בנתיבים שלנו? לדברי זאב שטח, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת המידע קומדע, לא לפני שנת 2035. על כך ירחיב זאב שטח בהרצאתו בנושא, בכנס עולם העבודה העתידי שיתקיים ב 21 באוקטובר 2018 בכפר המכביה.
על אף כי חברות ההייטק והרכב "מבטיחות" לנו כבר מספר שנים שעד שנת 2020 כלי רכב אוטונומיים יתחילו לנסוע בכבישי הארץ, ושמדינת ישראל תהפוך לבירת כלי הרכב האוטונומיים בעולם, זאב שטח חושב אחרת.
"לא נראה מעשי לצפות שבשנת 2020 יפעלו כלי רכב אוטונומיים בכבישי הארץ. להערכתי זה יקרה רק לקראת שנת 2035 וגם זה בהדרגה". הוא אומר
מהן הסיבות לכך?
"הסיבות העיקריות הן היעדר התנאים הנדרשים למהפכה שכזאת כגון: יש צורך בניהול רב־מערכתי ולא רק של יצרניות הרכבים וחברת הטכנולוגיה, שיאפשר התקדמות לכלי הרכב האוטונומיים. כבישים – לא קיים אפילו תכנון לכביש אחד שכזה, לאחר תכנון – יגיע שלב הביצוע שייתקל בהתנגדויות ברשויות. כמובן תמרורים מיוחדים ושילוט מתאים, אבטחת מידע, התיחסות למצבי חרום ומצוקה, הכנת חוקים ותקנות (רגולציה) – טרם החלה, מסלולי הכשרה לציבור הנהגים, פריסתה של רשת סלולארית 5G מתאימה למטרה הספציפית הזו. מצד שני ניתן להשוות לקרוניות חשמליות (הכוללות נהגים) שפועלות בנתיבים מיוחדים (חשמליות) וזה כבר קיים, אבל רכב אוטונומי הוא מורכב יותר מקרוניות חשמליות".
מהם המרכיבים המאיימים לעכב את כניסתם של כלי הרכב האוטונומיים לחיינו בצורה משמעותית?
"תשתיות תחבורה מתאימות; תשתית משפטית וחוקית מתאימה; תשתית אכיפה ובדיקה לכלי הרכב של היצרנים; תשתיות תקשורת ואבטחת מידע; תשתיות תמרורים, שילוט, הדרכה והתייחסות למצבי חירום".
אילו אתגרים קיימים יש לפתור בטרם הרכבים יהיו ראויים לשימוש פרטי?
"כל עוד המטרה היא לאפשר לרכבים להגיע מנקודה לנקודה (כמו רכבת או קרוניות), אז באופן יחסי זו הכנה פשוטה יותר וניתן להכין תשתיות מתאימות. ברגע שרוצים להגיע למצב שמסלולים חוצים זה את זה – הרשת כבר מורכבת יותר ואמורה להיות מנוהלת ממרכז בקרת תחבורה מרכזי ומורכב. יהיה צורך לשדרג את מרכז בקרת התחבורה הקיים ולהכין תוכנית לעוד 10-15 שנה ולקבוע מטרות ויעדים בשלבים.
כרגע, תשתיות הכבישים בישראל אינן מותאמות לכלי רכב אוטונומיים. גם התמרורים והסימונים, שאליהם אנו מגיבים במהלך נסיעה, אינם מותאמים לצילום ופענוח על ידי המצלמה של הרכב האוטונומי.
תנאי מזג האוויר עלולים, גם הם, להשפיע על מערכות כלי הרכב החדשים ואין לדעת כיצד יעבדו הרכבים בתנאים קיצוניים (שלג או ברד כבדים). אף שתנאים אלה נחשבים לנדירים במדינתנו, אין לזלזל בעוצמתם. כבר כיום בעת גשמים כבדים הכבישים מוצפים ומתרחשים שיבושי תנועה רבים. רכבים אוטונומיים יתקשו להתנהל בתנאי דרך שאינם מיטביים.
כלי הרכב האוטונומיים יזדקקו לחיבור רציף ויציב של תקשורת מחשבים. לפני כשלוש שנים, צוות של מומחים הצליח לחדור לרשת הרכב האוטונומי למחצה של ג'יפ צ'ירוקי והצליח לקטוע את שידור האינטרנט אליו. ניתן להניח כי מערכת האבטחה של הצ'ירוקי השתפרה באופן ניכר מאז, אך עדיין, ההגנה אינה מספיקה. איום כזה יכול לבוא לידי ביטוי בחשיפת מידע אישי על התנהגות הנהג, בשיבוש מערכות הרכב או אפילו בשינוי מסלול הנסיעה בעת הנסיעה.
כמו כן, יתרחש שינוי מודל עסקי של רכבים ותפישת הנהגים מרכב כרכוש לרכב כשירות (במקום לרכוש רכב אוטונומי לפי המודל הקיים היום, אנשים יעדיפו לשכור שירותי הסעות ברכבים אוטונומיים לצרכים שונים שיוצעו בעתיד על ידי ענקיות בתעשיית הרכב – "רכב כשירות").
שינו ידומה לזה שעובר על ענף המחשבים והפריחה של חברות שמציעות שרותים (כגון אמזון או גוגל או מיקרוסופט) לעומת חברות שמציעות רכש של מוצרים (כגון EMC או מיקרוסופט או יבמ). אני מניח שיצרני הרכב כבר עכשיו מבינות שהם צריכות לתכנן את העתיד ליותר רכבי שרות מאשר מכירת רכבים".
מהי השפעת הרגולציה על כניסתם של כלי הרכב האוטונומיים לשוק הישראלי?
"הרגולציה בתחום כלי הרכב האוטונומיים עדיין לא קיימת באופן מעשי.
יש להכין רגולציה בהרבה מאד נושאים, תשתיות תחבורה, התנהגות הנהג וחובות, אחריות היצרן, אחריות הנהג, אחריות המדינה, הן כלפי הנהג והן כלפי צד ג', זכויות וחובות חברת הביטוח.
מעניין יהיה לראות כיצד חברות הביטוח יתנהלו מול הלקוחות מצד אחד ומול יצרניות הרכבים. כיום אין כ"כ התנהלות של חברת הביטוח מול היצרן, אלא אם קיימת הוכחה ברורה של בעיה אצל היצרן במקרה של תאונה.
באחרונה דווח כי ארה"ב ובריטניה מתקדמות בניסיונותיהם להסדרת התחום.
בישראל דובר על קטע דרך שייפתח לניסויים של רכבים אוטונומיים בין כביש החוף לבין נתיבי איילון".
כיצד הדבר משליך על עולם התעסוקה?
"כלי הרכב האוטונומיים ישנו את ענפי התעסוקה בהדרגה.
בתחילה יש לצפות לשינויי מבנה הרווחים של היצרניות, דבר שיגרום להעלמות חברות שייכשלו בהערכות שלהן. חברות שיצליחו לשרוד – יצרכו יותר להסתמך על תוכנה ורובוטים ופחות על פסי ייצור אנושיים כמו היום. יש צורך לחשוב ולתכנן שלב אחר שלב את ההנסות וההוצאות ולראות לאן זה מוביל את החברה מבחינה כלכלית. מכאן יהיה צורך לגזור את מבנה התעסוקה וסוג העובדים.
מקצועות כגון נהגי תחבורה ציבורית, נהגי משאיות, מתדלקים, חניונים, מוסכים, משטרת התנועה, ביטוח, משפט ותעבורה, משרד הרישוי, תעשיות מימון לרכב יצטרכו לעבור שינויים.
ייפתחו תעשיות חדשות, המשרתות את הרכבים האוטונומיים כגון: רובוטיקה, מצלמות, סוללות חשמל, שרות ותחזוקה 24 כפול 7 של החלפת חלקים ברכבים, רשתות חשמליות בהקף ארצי, מוסכים יצטרכו לרכוש מיומנות שונה בתוכנה ובכלי הבדיקה של היצרן (קורה כבר היום אגב).
תעשיות הייטק המתמחות בפיתוח מערכות בינה מלאכותית AI לכלי הרכב האוטונומיים ושל התשתיות התומכות בהן, לצד תעשיות סנסורים, אבטחת מידע ותקשורת של ציי הרכב האוטונומיים. גם שירותי קונסיירג' בצידי הדרכים יפרחו (מזון מהיר, וכיוצ"ב)
לסיכום: רכב אוטונומי הוא בהחלט העתיד, אבל נדרשת התגיסות של הרבה מאד רשויות (תחבורה, משפטים, אוצר) ויצרנים ללא אינטרסים מנוגדים/לא ענייניים בכדי לקדם את הנושא".
