הצעת חוק: עובדות יורשו להיעדר מהעבודה בעת שבן זוגן במילואים

על פי תיקון סעיף 71 בחוק עבודת נשים, עובדות יוכלו להיעדר מהעבודה בתקופה שבה בני זוגן משרתים בשירות מילואים, כמשמעו בחוק שירות המילואים.

מדובר בתקופה המפורטת ובכפוף לתנאים הבאים:

1 היעדרות של שלוש שעות בכל יום עבודה, החל מהיום הראשון של שירות המילואים ועד ליום השביעי לשירות: דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום.

2 היעדרות של שלוש שעות בכל יום עבודה, החל מהיום השמיני של שירות המילואים ועד ליום ה-28 לשירות: ההיעדרות מותרת בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. אין לנכות את ההיעדרות משכר עבודתה של העובדת.

על פי התיקון המוצע, המעסיק לא יפטר את העובדת בימי היעדרה מעבודה על פי חוק זה ולא יתן לה הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה. השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אם לדעתו הפיטורים נובעים מהיעדרות זו. בנוסף, במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תכלל התקופה האמורה בסעיף זה.

רקע

לאחר מלחמת לבנון השנייה, ולאחר סיום הליכי הפקת הלקחים, התברר כי הצבא יאלץ להרחיב את מסגרת שירות המילואים שקוצצה בשנים האחרונות.

לכאורה הנושאים בנטל המילואים הינם אלו המשרתים בשירות מילואים פעיל. אלא שבפועל, מי שנושאות בנטל המילואים לא פחות מחיילי המילואים עצמם הן רעיותיהם של חיילי המילואים, אשר בעת המילואים מוטלת עליהן עבודה כפולה ומכופלת.

נשים אלו נאלצות למלא אחר כל התחייבויותיהן האזרחיות בעבודה, ובנוסף לשאת בנטל הטיפול בילדים ובבית כל זאת כשבעליהן נעדרים עקב שירות מילואים.

במהלך מבצע חומת מגן נקבע נוהל דומה לפיו, כל אישה שבעלה שירת במילואים בתקופת המבצע יכלה להיעדר שעה מעבודתה.

מכיוון שכך, הציעו חברי הכנסת להקל במידת האפשר על נשות חיילי המילואים, ולאפשר להן לכל הפחות להיעדר שלוש שעות מדי יום מעבודתן, כדי שיוכלו להתפנות לטיפול בילדים ובבית, בעת שהן נשארות לבדן.

מוצע כי השעות החופשיות בשמונה ימי המילואים הראשונים של בן הזוג ייחשבו כחופשה ללא תשלום ואילו השעות החופשיות החל מהיום השמיני ועד היום ה-28 לשירות המילואים של הבעל ייחשבו כשעות הפסקה שלא ינוכו ממשכורת העובדת.