פיקוח על פנסיה
כ-90 מיליון שקל, זה הסכום שחסר לעובדי מעריב בחסכונות הפנסיה שלהם על פי טענות העובדים כפי שפורסם לאחרונה. יש עובדים הטוענים כי במשך שנים לא הופרשו הכספים בצורה נאותה לקרנות הפנסיה של 2,000 העובדים, ושהרי אין בידם היכולת לבדוק ולעקוב בכל חודש האם הפנסיה אכן מופרשת כחוק. כיום אף גורם בכיר במעריב אינו יודע לאן "נעלמו" (אם אכן נעלמו) הכספים, ויתכן מאוד שהתעוררות הנושא, בעקבות מחאת העובדים, היא בגדר מאוחר מידי.
עברה על החוק ועובדים מתוסכלים ומודאגים, היא התוצאה הישירה של מחדל בסדר גודל כזה. על ארגונים לא לטעות ולחשוב שזה לא יכול לקרות במשפחות הכי טובות. הרי מספיק עובד אחד שלא יקבל את זכויות הפנסיה שלו, כדי לגרום נזק ומפח נפש עצום עבורו ולארגון.
את פרשת כספי הפנסיה של העובדים במעריב ניתן היה למנוע, או לפחות, לגלות במועד ולתקנה בהתאם. האחריות על הבקרה של כספי הפנסיה עשויה להיות מוטלת על כתפיהם של מנהלי משאבי אנוש או מנהלי הכספים בחברה. אין צורך להפוך למומחים לפנסיה ופיננסים כדי לבקר את התהליכים, אלא פשוט להיעזר בגורמים מקצועיים.
יובל קציר, מנכ"ל נ.פ.א סוכנות לביטוח, מסביר כי קיימת דרישה הולכת וגוברת של מעסיקים גדולים לביצוע בקרה קבועה על כספי הפנסיה, והזכויות בתוכניות של העובדים. הבקרה נועדה למנוע מקרים ותקלות מהסוג הזה ותקלות אחרות. ובנוסף, עצם עריכת בקרה קבועה, משדרגת באופן משמעותי את איכות התוכניות וההתנהלות הפנסיונית בארגון. הבקרה כוללת:
א. בדיקה מדגמית של ההפקדות בתוכניות הפנסיוניות לעומת ההפרשות שבוצעו בתלוש השכר. הבקרה מגלה כספים שהופקדו בטעות בסעיפים שונים, כספים שנמצאים ב"pending" בחברת הביטוח ולא שויכו לתוכניות העובדים. וגם תקלות חמורות יותר כגון כספים אשר אינם עוברים באופן סדיר לתוכניות.
ב. בקרת כיסויים ביטוחיים, שתפקידה למנוע מצב של תקלה מתמשכת או נושאים שוטפים שאינם מטופלים כיאות. כך שעובד שהכספים לתוכניות שלו מועברים כסדרם, לא ימצא עצמו באירוע שאינו מכוסה מבחינה ביטוחית. אם תתבצע בקרה כזאת, לא יקרה מצב שבו לדוגמא מעסיק שמעביר לעובד מדי חודש תשלום של 2.5 אחוזים לביטוח אובדן כושר עבודה על מנת לרכוש לו פיצוי בגובה 75 אחוז מהשכר, אולם בפועל נרכש לו פיצוי בסכום נמוך יותר. חשוב לציין שכאשר אין בקרה מסוג זה, המקרה יצוף רק בעת אירוע שבו העובד נזקק להפעיל את הביטוח.
ג. בקרה על דמי הניהול. האם גובה דמי הניהול המנוכים לעובד תואמים את שסוכם עם העובד והמעסיק? האם הוא אכן מקבל את ההטבה או את הנחה שהובטחה לו? לעתים מתגלים פערים גדולים מאוד בין הדברים שסוכמו לבין הסכום המנוכה בפועל, כאשר הבקרה תמנע זאת.
ד. בקרה פנסיונית כללית – בדיקה כוללת בזמנים קבועים של קיומם של סעיפי ההסכם עם מנהל ההסדר ועם חברות הביטוח.
ה. בקרה על תהליכי ונוהלי עבודה מול סוכן הביטוח וחברות הביטוח. לדוגמא, וידוא ביצוע כחוק של נוהל טיפול בעזיבת עובד, בקרה על מילוי טופס 161 וכיוצא בזה.
הבקרה מתמשכת לאורך זמן והיא כוללת גם בדיקה מדגמית אחת לחודש של תיקים פנסיוניים של עובדים, בשיתוף פעולה עם מנהלי משאבי האנוש, כאשר מנהל ההסדר אינו יודע אילו תיקים נבדקו. הבקרה מעלה פלאים את רמת הטיפול בכספי הפנסיה, ומביאה לשקט נפשי כולל בארגון.
אי הפרשת כספי העובדים והמעסיקים לקרנות פנסיה , קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קופות לפיצויים על שם וקרנות השתלמות היא פשוט גנבה ועבירה פלילית .מעסיק שגורם לתופעה כזאת לקרות מקומו בבית הסוהר לתקופה ארוכה כשכל רכושו מעוקל לטובת העובדים.
כדי להימנע מכך או לגלות הפשע בזמן על העובדים לגלות אחריות ולבדוק מידי רבעון את פירוט ההפקדות שהוא מקבל מקרן הפנסיה,קרן השתלמות וכד' מול ההורדות בתלוש. בתלוש הוא רואה בד"כ את ההורדות של 2.5% ממשכורתו ברוטו. את הפקדות המעסיק אינו רואה בתלוש אלא בדוחות שמקבל מהקרנות והקופות, אבל אם הוא יודע איזה אחוז צריך המעסיק להפריש אין בעיה לבדוק זאת.
אבל זו גם אחריותו של מנהל משאבי אנוש או מנהל הכספים להפעיל בקרה חודשית ורבעונית על הזרמת הכספים (אם אינו מעורב אישית בפשע הזה) ולהתריע למנכ"ל (אם גם זה אינ ו מעורב בפשע) על החריגות.
בחברות ציבוריות ו/או בחברות בהן נהוג להפעיל בקרות Sox וIFRS ויש רו"ח הגונים הדגלים האדומים מונפים בזמן ומונעים בושה שכזו.