עצלות וניהול עובדים
44 אחוזים מהעובדים אינם מתחייבים לביצועים מרביים גם אם הם יודעים מה לעשות. כך הראה מחקר של חברת הייעוץ Sibon's שפורסם ב-2009. מצד שני, עומס היתר של תקשורת, שמתבטא בעיקר בתיבות דוא"ל מתפקעות וטלפונים שלא נחים לרגע, הפך לתופעה מטרידה. ג'סיקה מילר-מרל, סופרת ויועצת אסטרטגית לטכנולוגיה במקום העבודה, טוענת שקיימת השפעה הדדית בין שתי התופעות. אבל זה לא הכול. את התופעה הנפוצה של בטלה במקום העבודה אפשר לנתח בכמה אופנים.
כשאין מחויבות הדדית, אין מחויבות בכלל. מילר-מרל כותבת ב-Bloggibg4jobs שבשלוש השנים האחרונות, בשל צעדי ייעול וצמצום כוח האדם, מחויבותם של מועסקים למקום העבודה ירדה לרמות נמוכות "באופן מסוכן." הדבר גורם להופעת בטלנות לאו דווקא בגלל שהעובדים אינם מעורבים או אינם מחויבים לתפקידם, אלא בגלל שהם נאלצים לנהוג כך, כבמעין מנגנון הגנה.
עובדים ממלאים את סדר היום שלהם בקביעת פגישות, ביטולן קביעת פגישות מחודשות וחוזר חלילה עד שהיומן מתמלא עד אפס מקום, בהפסקות קפה ובשיחות ועידה על גבי שיחות ועידה. צורות בטלה אלה של אנשי מקצוע מתחזות לעבודה פרודוקטיבית על אף שלמעשה הן ההפך הגמור מכך. למה זה קורה? עובד היודע שלמעשה הוא בסכנת פיטורין מתמדת שאינה קשורה אליו, אלא למדיניות החברה, ומבין שהארגון אינו מחויב כלפיו, חש שגם הוא אינו יכול להיות מחויב כלפי הארגון. מצד שני, כל עוד אינו רוצה להתפטר בעצמו או לספק למנהליו סיבות לפטרו, עליו לספק מצגת שווא של עובד חרוץ.
עצלות היא טבע אנושי. על אף הנאמר לעיל, מילר-מרל אומרת שאפשר גם לטעון שעצלות היא פשוט חלק מהטבע האנושי והיא נוכחת בסביבה באופן קבוע. לטענתה של מילר-מרל עובדים מעבירים בממוצע שעתיים ביום בעבודה נטו, לא כולל הלאות שלאחר ארוחת הצהריים. הם אולי גולשים בפייסבוק, אולי הם מעשנים. זה לא משנה – בטלני העבודה יתבטלו תמיד. מילר-מרל מציינת שבטלני-ארגונים וחוסר פרודוקטיביות עולים לחברות באמריקה 759 מיליארד דולר בשנה. אפשר לסנן החוצה בטלנים אם מאתרים את התכונה בראיון העבודה, אבל זה קשה. לפיתרון של פיטורין יש מחיר, כמו שראינו בסעיף הקודם.
ואולי מדובר בעצם בסביבת העבודה? עליית שכר הדירה גרמה לחברות לצמצם את שטחי המשרדים שלהן וספק סביבת עבודה צפופה, שלעתים נראית כמו מוקד טלפוני. יש מעסיקים שמתרצים זאת בכך שכעת קל יותר להיות בקשר ולהחליף מידע בין העובדים. למעשה, לעיצוב המשרד יש השפעה משמעותית על המקום שבו ניצב העובד על הרצף שבין עצלות ליצרנות.
מילר-מלר מציינת מחקר של המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אקסטר מ-2011, שהראה שעובדים שמעוּדדים ליצור ולעצב את אווירת מקום העבודה שלהם הם יעילים יותר ומשפיעים לטובה על הישגי החברה שלהם ועל הסיפוק ממקום העבודה. משרד באמסטרדם שהעובדים היו שותפים לעיצובו, הוא מקרה שמדגים עד כמה השיטה עובדת. פרופסור אלכס הסלם מאוניברסיטת אקסטר הסביר: "גילינו שמי שכושל בבחינת עלות שביעות הרצון של העובדים ביחס לסביבת העבודה שלהם עלול לחוות השפעה שלילית הרסנית על היצרנות של העסק."
הרעיון הוא לאו דווקא להשקיע כסף רב בעיצוב אלא לערב את העובדים בתכנון. לא לעצב את המשרד עבורם – לעצב אותו איתם. על פי מילר מרל, ניתן לומר שאנשים שמעורבים בעיצוב ובשליטה על האווירה במקום העבודה שלהם מייצרים יותר כסף לחברה שבה הם עובדים וסביר פחות שייטו לבטלה.
