גם הקיבוצניקים רוצים פנסיה מכובדת, אך כשחלק מהקיבוצים קורסים כלכלית מגיעים העניינים לכנסת.
ועדת העבודה והרווחה דנה השבוע בסוגיה הבוערת של פנסיית חברי הקיבוצים בישראל. נציגי החברים במשקים פרשו במהלך הדיון תמונת מצב, ולפיה פנסיית המינימום הניתנת בקיבוצים נקבעה בתקנות ונקובה על 35% מהשכר הממוצע במשק. פירושו של דבר – 2,976 שקלים בחודש.
מתוך 272 הקיבוצים בישראל, שבעה אינם עומדים גם בתשלום המינימלי הנ"ל ומשלמים פנסיה פחותה באישורו של רשם האגודות השיתופיות.
יועץ הפנסיה של התנועה הקיבוצית, ראובן בוימל, טען בדיון כי 75% מהקיבוצים עברו למודל הקיבוץ המתחדש, ואז צצו בעיות בצבירת כספים בקרנות הפנסיה: "יש קיבוצים שלא מפרישים אפילו שקל לצבירה, ולעומת זאת יש כאלה שמפרישים סכומים נכבדים", אמר.
בועז אפלל, פנסיונר וחבר קיבוץ יפתח, קבל על כך שזקנתם של החברים הוותיקים מביישת את עמלם בעבר: "החבר הוותיק הוא שייסד, בנה וטיפח, והיום הוא נשאר בחוץ, נטול כושר השתכרות, ומי שנהנה מפירותיו הם אלה שהגיעו אחריו", אמר. "אין התייחסות לוותק ולתרומה בקביעת הפנסיה. הקיבוצים אומרים שאין להם כסף לשלם לגמלאים, אבל הם מפרישים משכורות גבוהות מאוד לחברים אחרים".
ירון רייכמן, יו"ר ועדת המיסוי הבין קיבוצית הוסיף והזהיר כי "יש מאות מיליוני שקלים שכל קיבוץ משקיע באופן פרטני בנכסים פיננסיים, שיכולים להיעלם מהיום למחר. יש לייעד אותם באופן בלתי חוזר לצבירה לפנסיה. פנינו למשרד האוצר בעניין, אך הוא לא השיב לנו".
"דרישת הקיבוצים היא להקים מאגר כספי קיבוצי בלי הפקדת שוטפות", הגיב עו"ד אסי מסינג מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. זה לא עולה בקנה אחד עם החיסכון הפנסיוני בישראל. יש צורך גם בהפקדות שוטפות וגם בייחוס אישי של הכספים".
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ סיכם את הדיון ואמר: "בעיית הפנסיה בקיבוצים חמורה יותר מאשר בכלל המשק. אני תוהה לאן נעלמה הערבות ההדדית. הנושא הזה חשוב מאין כמותו, ולכן הוועדה בראשותי מכריזה על הקמת תת ועדה בראשות ח"כ אילן גילאון, שתדון באופן אינטנסיבי בבעיית הפנסיה בקיבוצים ובמציאת פתרונות הולמים לכך".
