הפן החברתי של הפיטורים: כעס, נקמה ודימוי עצמי נמוך

תלי תלים של מילים נשפכו כבר על יחסי העבודה בכל הקשור לכפיפות המעסיק מול החוק, זכויות, חובות ושאר ירקות.

אבל מתחת לכל סעיפי החוקים היבשים מפעפע סאב-טקסט "עצבני", כזה שמשליך ישירות על התנהלות שני הצדדים אבל נדחק הצידה בשעת החירום התעסוקתית הזאת: ההיבט החברתי של הפיטורים.

אז מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר? מתחת לידיו של עו"ד מיקו מנחם, מגשר ומומחה בדיני עבודה, עברו לקוחות רבים שאצו רצו לתבוע את המעסיק. בשם האגו, בשם העו"ש, בשם החוק. לא את כולם הוא מיהר לייצג, לטובתם. המשותף לכולם (כמעט): הר הגעש המתפרץ כלפי המעסיק לשעבר, מבלי לעצור לרגע ולחשוב על ההשלכות. והן, אומר מנחם, עשויות להיות הרסניות לקריירה. במילה אחרת: איפוק.

"אדם שמפטרים אותו נלחץ, קודם כל", שולף מנחם אבחנה ראשונית. "זה יותר פועל יוצא של גיל. ככל שגילו של המפוטר גבוה יותר, הלחץ בו הוא נתון רב משמעותית. שנית, פגיעה באגו. לזה תוסיף חוסר ביטחון וחרדות – בייחוד אם יש חובות ברקע. העובד מאוד פגיע".

מה אתה אומר לעובד שמגיע אליך נסער עם בטן מלאה על הבוס שפיטר אותו?
עו"ד מיקו מנחם: כשבאים אלי עובדים ואומרים לי 'תשמע הוא פיטר אותי, אני אזיין אותו והוא נתן לי רק חודש לעזוב סופית', אני אומר לו תירגע אתה מאוד פגיע כרגע. אם אתה הולך למשפט אתו, העובדה הזאת לא תהיה לך בבחינת המלצה בעתיד. שום מעביד פוטנציאלי לא ישמח לקלוט עובד שמנהל משפט נגד מעבידו לשעבר. גם אם אתה זוכה במשפט, ה'הילה' תמשיך ללוות אותך. יהיו נשמות טובות שיגידו 'אין עשן בלי אש'. יש אחוות מעבידים לא כתובה בעניין הזה, ולפעמים בזדון. הם אומרים 'אם הוא לא טוב בשבילי, אז אני אעדכן את ההוא שלא ייקח אותו גם.

"אני לא שפן"

הסוגיה הנדונה כאן מחלצת ממנחם לשון חלקלקה והוא מרבה לעשות שימוש בניסוחי אנדרסטייטמנט והפוך על הפוך, על סף ההומור. כך לדוגמה כשהתעקשנו על צדקתו של העובד במקרים מסוימים מול המעסיק ובמסגרת החוק. "אני לא אומר לך שהצדק לא עם העובד. בכל אותם מקומות, היו מקרים שהצלחתי לכפות עובד על מעסיקו בגלל פיטורים לא תקינים. אבל אושר, נחת ושמחה לא היו שם".

יש דבר אחר בפיטורין שהוא לא טוב. כשלאדם מסתובב הראש כשמציעים לו פיצויים כפולים. כשהוא בא אלי עתיר עונג אני אומר לו 'אתה יודע שמשלמים מס? בוא אעשה לך את החשבון'. ואז יוצא לו האוויר מהבלון".

באלו תלונות נתקלת עד היום, מצד עובדים מפוטרים?
עו"ד מיקו מנחם: אמר לי עובד תשמע לא נראה לי להיות במקום שלא רוצים אותי. עובד אחר פחד שישימו לו בבגאז' ציוד של החברה ואז יגידו שגנב. מבחינה זו מצבו של העובד הוא בעייתי. אם הוא רוצה לזכות במשפט – בבקשה. היה לי בחור שהיה מהנדס מכונות מאוד מוכשר, והיו בעבודה שלו שחיתויות והוא הרים את נס המרד. הוא דפק אותם בכל הזוויות האפשרויות. המנהלים החליטו להתעלל בו בחזרה, ולכל מקום בו הלך לעבוד שלחו את עותק פסק הדין. הוא נאלץ לעזוב את הארץ לבסוף. אנשים לא יודעים לעשות את החישוב הזה.

אבל איך אפשר לשמור על פאסון ואיפוק כשאתה משוכנע שנעשה לך עוול? זה הרבה מעבר ל'סתם להרגיש פראייר'. לעיתים מוזמנות זו תחושת נבגדות וכפיות טובה.
עו"ד מיקו מנחם: את הסיפורים האלה צריך לגמור בבית קפה ולא בבית משפט. אז אנשים אומרים לי 'אתה שפן'. אני לא שפן. דיני עבודה מאוד קרובים ליחסי משפחה. יש חשיבות לכימיה בין אנשים ולמילה הטובה בין אנשים. עובדים רבים רואים את מערכות היחסים האלה כ'לעומתיות', כלומר אני בצד שלי, אתה בצד שלך ואנחנו יריבים.

הזכרת משפחה. כיצד אמור להתנהג עובד שפוטר, מול בני ביתו וחבריו?
עו"ד מיקו מנחם: ברמה הכי בסיסית, זה מאוד לא נעים לשבת ביום שישי עם חברים ולומר 'אתם יודעים שפיטרו אותי?'. זה גם האופן שבו נראה המפוטר בעיני ילדיו, אך בייחוד בעיני עצמו. מתחילים לחצים וחרדות כלכליות. ככל שאדם מתבגר, כבר אמרתי, הבעיות שלו מחמירות יותר. לך תמצא עבודה כשאתה בן 54. דווקא בארצות הברית היחס לעובדים עם השיער הלבן על האוזניים מתחיל להתהפך. יש יתרונות במובן של ניסיון ומוטיבציה, הם כבר לא מטופלים בילדים קטנים וכן הלאה, ומעסיקים מעדיפים את האיש או האישה המבוגרים. כך למשל, בענקית הרכב היפנית מיצובישי, עובדים שהגיעו לגיל 75 ולא יכולים לעבוד ליד הכבשן שבמפעל, בנו להם בסמוך מפעל לצעצועים מפלסטיק והם עובדים בו עד גיל 90. אצלנו זה נפוץ בקיבוצים, אנשים עובדים ומשפרים את איכות החיים שלהם.  

"פה כולם מנהלים"

בהיבט הפרקטי ובשורה התחתונה, מה אתה מציע לעובדים האלה שמגיעים אליך חמומי מוח?
עו"ד מיקו מנחם: אני אומר להם מהר תמצאו עבודה. אל תשבו בבית. גם אם זה פחיתות כבוד עבורך להיות סדרן מוניות.

זה לא פשוט, אתה יודע, לדרוש מעובד היי-טק או עובד מדינה להיות פתאום נציג שירות לקוחות או סדרן מוניות.
עו"ד מיקו מנחם: כי יש לנו התניות חברתיות. היה לי בחור שהיה ברוסיה מהנדס אלקטרוניקה בכיר שעסק בתחום הגרעין. היו לו בעיות קליטה ושפה בישראל והוא נהייה כאן עוזר חשמלאי. אבל אנחנו עם שאוהבים מאוד לנהל. 'כולם' מנהלים. יש לי חבר, עורך-דין בכיר שעבר לקיבוץ והוא מבסוט עד הגג ועובד בקטיף. אחד אחר היה כלכל בטיסה, שזה יותר חשוב מהטייס, האחד שדואג לכל הדברים בטיסה. הוא פרש וקנה בית בגליל העליון ובנה לעצמו ארבעה צימרים והוא חי מזה וטוב לו ויפה לו ושומע מוסיקה קלאסית וקורא ספרות טובה.

*עו"ד מיקו מנחם הוא מגשר מוסמך, בורר ומומחה לדיני עבודה ודיני ירושה. החל מ-26 בפברואר 2012 ירצה בקורס דיני עבודה של מכללת HRus.