עבודת צוות בגיוס
הבאת עובד זר לישראל היא פרוצדורה כלל לא פשוטה, וקיימות הגבלות רבות בנושא. לפי החוק, היתר להבאת עובד זר ניתן ממשרד הפנים רק כאשר קיים קושי בגיוס עובדים ישראליים בתחום – כגון בתחומי החקלאות והבניה, או כאשר מדובר בצורך בהבאה של מומחה בתחום שלא נמצא בארץ.
על רקע זה ארגון שחקני הכדורסל החריף לאחרונה את מאבקו נגד שילוב שחקנים זרים בליגות הכדורסל הישראליות. לפני כשבועיים קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי ספורטאים אמריקאיים יהיו זכאים לפטור ממס הכנסה בגין הכנסה של עד 12 אלף דולר בחודש, דבר המטיב עמם. הסתדרות המעו"ף תגיש יחד עם הארגון עתירה לבג"ץ כנגד משרד הפנים, במטרה לצמצם באופן משמעותי את השתתפות הספורטאים הזרים בליגות.
כיום רשאית קבוצה בליגת העל בכדורסל להעסיק עד שמונה עובדים-שחקנים זרים במהלך עונת משחקים, דבר שלטענת הסתדרות המעו"ף פגוע באופן אנוש בעובדים הישראליים בענף הכדורסל המקצועני. לשם השוואה, לפני 15 שנה ניתן היה להעסיק רק שני שחקנים זרים.
לפני כשבוע פנתה ההסתדרות עם הארגון לשר הפנים ולשר התמ"ת. בפניה נכתב כי בידיה של יחידת הסמך לעובדים זרים שיקול דעת אם להעניק את ההיתר, זאת לאחר המלצה של ועדה מקצועית שדנה האם מדובר באדם מומחה שמגיע מחו"ל או לא. במכתב נאמר כי ידה של יחידת הסמך קלה על היתרים אלה ולא נערכת בדיקה אמיתית האם אכן לא קיימים מומחים בארץ.
טענת ההסתדרות וארגון שחקני הכדורסל מובנת ומוצדקת. במקום שהמדינה תשקיע בעובדים מקומיים, היא מחפשת לייבא עובדים מחו"ל, כשיש בענף זה כוח אדם מספיק מקצועי ומומחה בישראל. לעומת זאת, בענפים אחרים בהם באמת יש קושי בגיוס עובדים, נערמים קשיים.
ההסתדרות לא רק העלתה טענות אלא גם הציעה פתרונות. הציעה כי יוגדרו קריטריונים ברורים לפיהם שחקן זר יוגדר כמומחה, מה שיאפשר לו קבלת רישיון עבודה. באנגליה למשל, מתאפשרת השתתפות מוגבלת ומינימלית של שחקנים זרים באותה הנבחרת, ורק אלה הנמנים על סגל הנבחרת הלאומית מקבלים היתר עבודה במדינה.
כמו כן דורשים הארגון וההסתדרות כי יובהר בפני מבקשי ההיתר כי עלות השכר של עובד זר תהיה גבוהה באופן משמעותי לעומת עובד ישראלי. כיום מאחר שהזרים נהנים מהטבה משמעותית במס כאמור, אין הדבר בא לידי ביטוי, כך שהדבר יעודד העסקת שחקנים זרים.
גיוס עובדים זרים לארגון
בעוד הבעיה המוצגת כן הינה בעיה שיש לפתור האם זה נכון לעשות העדפה מסוג זה? למה מה שמותר בספורט לא מותר בענפי התעשייה השונים? והחשוב מכל – האם גם ארגון עסקי המשווע לעובדים מיומנים יכול לעשות שימוש טוב ונכון בעובדים זרים לצורך תפעול חיוני? ואם כן כיצד?
יש ענפים בהם הדבר מוסכם ומאורגן מבחינת החוק – כמו בענף הבנייה והסיעוד, גם אם יש אלו החולקים לגבי הנחיצות מצד אחד וההיקף הרצוי מהצד השני, אך עבור מרבית הארגונים מסלול גיוס זה סגור וזאת בגלל שלא נעשה מאמץ וניסיון לפתח מקור גיוס בלתי נדלה. בעידן בו הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את מרבית העבודות באמצעות הרשת ובכל מקרה מרבית העבודה מתבצעת על המחשב, פיתוח מקור גיוס מסוג זה יכול להיות היתרון התחרותי הגדול של הארגון ולהוות פלטפורמה לצמיחה וביסוס מעמדה של מחלקת משאבי האנוש בארגון כמחלקה מובילה. לדוגמה: ביצוע עבודות באאוטסורסינג (מיקור חוץ), שכירת עובדים בחו"ל וביצוע רילוקיישן הפוך (מחו"ל לישראל) – יכולים להיות מקורות גיוס אפקטיביים, יעילים וזולים עבור ארגונים רבים.
לפיכך ארגון שישכיל – יבנה ויקדם – פיתוח מקורות גיוס מסוג זה, ישפר מצבו, יהפוך תחרותי יותר ויוכל לייצר ערך רב יותר לבעלי העניין השונים.
בכנס הגיוס השנתי ניתן ללמוד עוד על פיתוח מקורות גיוס, ללמוד מעמיתים המתמודדים בארגונם עם בעיות גיוס דומות לארגונכם, ולהביא לשיפור תוצאות תהליכי הגיוס הארגוניים. אל תחמיצו את – כנס הגיוס השנתי – למידע נוסף על הכנס לחץ כאן!
