"העובדים החדשים העצמאיים"

עו"ד יערית שניידר

כשאנו באים לענות על שאלות אלו חשוב שנדע מהי הגדרת עובד, מה המשמעות הארגונית של הגדרה שכזו, ובעיקר להבין ששוק העבודה של היום מתקדם לתצורות ניהול שונות של עובדים פרילנסרים/עצמאיים וככל שנדע כיצד לנהל את הארגון נכון כך גם נוכל לבצע את ההתאמות הנדרשות מבחינת ניהול סכונים של הארגון והסכמי ההעסקה נכונים. על כך גם ידובר ביום העיון לדיני עבודה שיתקיים ב- 10 בנובמבר 2016 בכפר המכביה.

הגדרות עובד

בפועל, זה כבר שנים שבבית הדין לעבודה עוסקים בהגדרות של "מי הוא עובד", כאשר נקודת ההנחה היא שכמעט כולם בעצם שכירים. ובית הדין טורח להגן על עובדים מפני יצירות של סטטוס "לכאורה".
העובד הוא זה שתחת פיקוח, משתלב בארגון, לא עושה דבר אחר מלבד הארגון וגם לא מקבל יותר כסף ממה שמגיע לו ברמת עובדים שכירים כדמותו במשק. אבל מעל הכל, נקודת המוצא בבית הדין היא שהעובד השכיר הוא חלש אל מול הארגון החזק ושאין לו באמת יכולת לזהות מה טוב עבורו.

יש המון בהגדרות בשפה ובהנחות מוצא פטרנליסטיות שבכוחן אף לייצר מציאות. הסטטוס הזה גם מגיע בדרך כלל עם חלוקת תפקידים שמרנית המייצרת גם שחיקה וקפיאה על השמרים משני צידי המתרס הן של הארגון והן של העובד, והפתעה כאשר מגלים ששינוי הוא בעצם חלק אינהרנטי מהקיים והכרחי להתפתחות הארגון והעובד.

הארגונים החדשים- תצורות עבודה שונות

זה התחיל במיקור חוץ של פרויקטים שלמים בעבודה מקצועית לחו"ל וממשיך היום בארגונים המבוססים על עובדים עצמאיים כגון: גט טקסי, חברות יעוץ, חברות לשירותי משרד, חברות בתחום משאבי אנוש לארגונים, חברות תיירות ונסיעות, מהנדסים, אדריכלים, רופאים, עורכי דין, גרפיקה, סוכני ביטוח ונדלן- (אשר אף הקדימו את זמנם) ועוד ועוד.
כמו גם אתרי אינטרנט ואפליקציות מיוחדות בהם עובדים עצמאיים מציעים את מרכולתם פר פרויקט או פר שעה מכל מקום בעולם.

העובד של העתיד

לפעמים, המציאות מלמדת אותנו שהיא חזקה יותר מכל פסיקה או חוק ושוק העבודה של היום ושוק העבודה העתידי מראים לנו שהם בכלל מתקדמים למקום אחר, מקום בו הגבולות בין עובד שכיר לעובד עצמאי מיטשטשים.
העובד של העתיד, הוא טאלנט, יש לו מומחיות, הוא יצירתי, הוא תורם לארגון בו הוא נמצא, הוא יכול ורצוי שיהיה גם מולטידיספלינארי והוא יכול לעבוד מהבית ומחו"ל.
הוא אישיות משפטית בפני עצמה, אחראי על השיווק של עצמו ברשתות החברתיות, אחראי על ההון האישי שלו ותורם מהמוניטין שצבר לכל ארגון אשר יפגוש בו במהלך הדרך.
ובפסיקות עדכניות של בית הדין לעבודה מתחילה להסתמן השקפה חדשה שככל הנוגע לפרילנסרים ברמת מומחיות גבוהה, מקצועיים בענף ההייטק הנטיה תהיה לא לקבל את תביעם להפרשי שכר כי הם כבר יותר שווים במאזן הכוחות.

מדוע חשוב לדעת לאן השוק הולך?

ככל שארגונים ישכילו להבין יותר מוקדם לאן השוק הולך, תהיה באפשרותם היכולת להתאים את צורת הניהול החדשה לעובדים החדשים, החל משלב אסטרטגיית הגיוס, השכר המוצע, כמו גם חשוב לדעת איך מנסחים חוזים מתאימים לסטטוס החדש תוך ירידה לרזולוציה גבוהה יותר בתחומי קניין רוחני.

במקום הוצאת אנרגיה על פיקוח, שימור הטלנטים יהפוך להיות בחשיבות עליונה מבחינת השקעת האנרגיה הארגונית, השימור יתבסס על התפתחות הדדית, סיעור מוחות והגדלת העוגה הכלכלית.

לסיכום

שינוי הוא לא רע, יש כאלו המפחדים מהשינוי וממהרים להפחיד ארגונים בדבר "הפרילנסרים העובדים החדשים" וכמה הארגון יהיה בסופו של דבר חייב להם מעל להכל, אבל זה יקרה רק אם מלכתחילה הסטטוס לא היה אותנטי אלא רק ניסיון של המעסיק לגלגל את הוצאותיו על אותם הטאלנטים במקום להעריך את שווים האמיתי ולתמחר אותם כך.

השינוי הוא חיובי כאשר לומדים ומכינים את עצמנו לקראתו, ומבינים שהוא יקח אותנו גבוה יותר מכל מקום שהיינו בו, השינוי הוא טוב גם לארגון וגם "לעובד החדש" .

הכותבת הינה עו"ד לדיני עבודה ופתרונות לניהול יחסי עבודה.