ישנם כיום הבדלים דוריים משמעותיים בכוח העבודה ורב ההבדלים הללו יכולים להילכד ולאחד כוחות בצורה אידאלית, אם נבין תחילה את העבר, ההווה והעתיד של כוח העבודה.
על פי סקרים עסקיים, ישנם כיום 4 דורות במקום העבודה. אלה שנולדו לפני 1945 (הוותיקים) ילידי 1945 עד אמצע 1960 (בייבי בומרס), שנולדו בין השנים 1965 ו -1980 (דור ה- X), ואלה שנולדו אחרי 1980 (דור ה- Y). זה יוצר הבדלי טווח גיל אפשרי של לפחות 35 שנים.
זה אולי לא נראה משמעותי כשלעצמו, אבל כשהיינו צעירים יותר, בני 21, חשבנו שאדם בן 35 הוא מבוגר. כיום, כשאנחנו בני 40-50, אנחנו חושבים שבני 35 הם צעירים מאוד. ולכן זה אך הגיוני וחשוב שמעסיקים ומנהלים יבינו כיצד העבר של העובדים והלקוחות משפיע על הווה וכיצד זה ישפיע על העתיד.
תוחלת החיים של הפרט הממוצע היא הרבה יותר ארוכה היום מאשר לפני 100 שנה. יתר על כן, מומחים אומרים שזה לא בלתי אפשרי כי תוחלת החיים במשך 50 השנים הבאות תגדל מ 75 או 80 שנה ל- 100-120 שנה. מה זה אומר לגבי כוח העבודה של העתיד? זה אומר כי אנשים ירחיבו את שנות העבודה שלהם, ולכן כוח העבודה עשוי לכלול לא רק 4 דורות כמו היום, אלא 5 דורות שעובדים יחד.
העבר
הדור הוותיק יצא מעידן הדיכוי וממלחמת עולם. זה היה הזמן שבו מכשירי הרדיו שלטו, הטלפונים היו קווים משותפים ששיתפת עם השכנים שלך, והתקשורת העיקרית היתה באמצעות כתיבת מכתבים. במשרד, מכונות כתיבה היו הציוד המשרדי השולט ולא היו מכונות צילום. מרבית המשרות היו בידי גברים, כאשר רק נשים מעטות עבדו ובדרך כלל רק לפני נישואיהן. הסתמכות עצמית היתה הנורמה – עם מה שנולדת תמשיך.
המלחמה (מלחמת העולם) הביאה את השינויים העיקריים במשק ובכוח העבודה. כאשר הגברים נלחמו במלחמה, הפכו הנשים לכוח השולט במקום העבודה. הם מצאו שהן יכולות לעשות את אותם תפקידים שהגברים עשו ועדיין להיות נשים, אמהות, ומטפלות. כך נולד דור הבייבי בום.
ה"בייבי בומרס" באו ממקום אמיד יותר, כשהטכנולוגיה החלה לפרוח והביאה יותר מהירות לעבודה ויותר זמן לפנאי, חופשות, חינוך והתנדבות. הטלוויזיה והסרטים היו שם כדי להביא את הסיפורים לחיים, אך כתיבת מכתבים עדיין היתה חשובה לתהליך התקשורת.
במקום העבודה, הבייבי בום הביאו את הטכנולוגיה למקום גבוה – מכונות כתיבה חשמלית הפכה את החיים לקלים הרבה יותר, מכונות צילום סיפקה שיפורים מידיים ולוחות החשמל הישנים הוחלפו במערכות PBX.
ההווה
כל הדורות מביאים אותנו לכאן ועכשיו – להווה. כיצד אנו פועלים זה עם זה, הן מנקודת מבט משפחתית והן מנקודת מבט של עבודה, זה חלק מאיזה דור אנחנו באים. ותיקי הבומרס נוטים יותר לספר סיפורים ולהקשיב היטב. דורות ה- X וה- Y הם יותר עצמאיים ומרוכזים בעצמם. דור אחד רוצה לומר לדור האחר איך לעשות משהו (כמו שהוא היה צריך לעשות בעבר) והדור החדש לא רוצה לדשדש בעבר – הם רוצים לעשות את זה בעצמם.
הבעיה הגדולה ביותר היא כי בעוד שהדור החדש מחפש את דרכו העצמאית לבצע את הדברים, אם הם יקשיבו לדור המבוגר יותר, הם יוכלו לעשות את הדברים ביתר יעילות ובזמן קצר יותר.
מקום העבודה הנוכחי מלא בהתקדמות הטכנולוגית. התקדמויות אלו אפשרו למקומות עבודה להיות גמישים יותר ואף לספק הזדמנויות לעבודה מהבית (במקרים מסוימים). האינטרנט שינה את הגישה שלנו למכירות ושיווק, כאשר יותר ויותר אנשים משתמשים באינטרנט כקניון האישי שלהם. זה הביא גם לתסכול כי קשה יותר לשוחח ארוכות עם אדם אמיתי, כאשר הכל נעשה בצורה מקוונת.
בגלל הבדלים דוריים בבית ובמקום העבודה, לא נראה שיש נאמנות כמו שהיה בתקופה של ותיקי הבומרס. התעסוקה בשנים אלו היתה לכל החיים, בעוד שהזמן הממוצע בחברה כיום הוא בין 3 ל -5 שנים.
העובדים של היום מודאגים יותר מהסביבה ומה הם והארגון בו הם עובדים יכולים לעשות כדי להיות ירוקים יותר. בעוד שאנחנו לא במלחמה עולמית, אנחנו נמצאים בסכסוכים ברחבי העולם. שתי קבוצות ההורים כנראה עדיין צריכות לעבוד, אבל הטיפול בילדים ובבית משותפים לשני ההורים.
העתיד
חינוך הנוער של היום, שיהפוך לכוח העבודה של מחר, זקוק מאוד לשיפוץ. יש לקרוא מחדש את הפילוסופיה, הקריאה והפרשנות האריתמטית. הודעות טקסט משרדיות לא יבטלו זאת. הטכנולוגיה תמשיך לשנות את הסביבה בה אנו חיים ועובדים. עם זאת, כדי להצליח, הדורות צריכים לעצור ולדבר אחד עם השני ולהבין מאיפה הם באים.
מעסיקים ומנהלים צריכים להיות מסוגלים לזהות את המיומנויות השונות אצל בני הדורות השונים ולנצל אותם בשיתוף פעולה להצלחת הארגון. אם העובדים יסתדרו טוב יותר בין הפרשי הדורות השונים, הם יוכלו לעזור אחד לשני להתאים את השינויים בהם הם נתקלים. כך הם יוכלו להוות כוח עבודה מגובש ומצליח לעתיד.
