על אף היותה מילה באנגלית, ולמרות שטרם נמצאה לה מילה טובה באמת בעברית, המילה "רילוקשיין" הינה כבר חלק מהז'רגון של שוק העבודה בישראל. מי מאתנו לא מכיר מישהו או מישהי שנאלצו לעזוב את הארץ ולעבור לעבוד בחו"ל בחברה שכרגע קנתה את חברת ההייטק שבה הוא או היא עבדה.
אחת השאלות שכמעט תמיד עולות במקרה של מעבר לארץ אחרת, היא מה קורה עם קרן הפנסיה שהייתה לעובד בחברה בארץ? לכאורה היא אמורה להמשיך לפעול כרגיל, שכן לרוב ברילוקשיין מדובר במעבר למשרד של החברה בחו"ל, אך בהרבה מאד מקרים חוקי המס ותוכניות הפנסיה משתנות ממדינה למדינה.
אתמול (יום א') הציעה ממשלת הודו תוכנית מיוחדת אשר תטפל בקרנות הפנסיה וביטוח החיים של כל ההודים שעובדים מחוץ לארצם. לכאורה, מדובר בסיפור שאינו קשור לבעיה שיכולה להיווצר לכל ישראלי שעושה רילוקשיין, אך בפועל מדובר בעוד מודל ייחודי למציאת פתרון לשאלת קרן הפנסיה במקרה של רילוקשיין.
לפי דבריו של ראש ממשלת הודו, מאנמוהאן סינג, התוכנית אמורה לאפשר למיליוני ההודים שלא משיגים את שכרם במולדתם, לשוב חזרה להודו מבלי לחשוש לכך שקרן הפנסיה שלהם תיפגע או שלא יזכו לביטוח חיים.
"אני שמח לבשר לעובדים ההודים שכעת עובדים מחוץ לגבולות המדינה, כי הממשלה החליטה לתמוך בחוק הפנסיה והביטוח חיים עבורכם", אמר סינג בכנס מיוחד לכלכלה שנערך בבירה ניו דלהי השבוע. "אני מקווה שצעד זה יאפשר ויעודד יותר ויותר הודים אשר יצאו ממנה בגיל צעיר בכדי לעבוד בחו"ל, לשוב אליה לעת זקנה".
לפי התוכנית, ממשלת הודו תעניק 1000 רופי לשנה עבור כל מי שירשם לתוכנית ויעביר אל קרן הפנסיה שלו בין 1000 ל-12,000 רופי בשנה. הממשלה ההודית אף חשבה על תמריץ לנשים ההודיות בכדי שהן תצטרפנה לתוכנית בדמות 1000 רופי נוספים בכל שנה.