שיתוף

שינויים מהותיים בתרבות הארגונית של כל ארגון הם מרכיב בלתי נמנע בעבודתו של מנהל משאבי האנוש, וברוב המקרים מדובר בצורך בשינוי מתמשך ולא חד פעמי.

המהירות בה מתפתחות הטכנולוגיות המיועדות למשאבי אנוש, ובד בבד, שטף השינויים בתנאים הכלכליים האובייקטיביים, בציפיות עובדים, בתקנות ממשלתיות ובהשפעות החברתיות, פירושה שארגונים חייבים להעריך מחדש באופן עקבי את סדרי העדיפויות שלהם.

מנהלי משאבי האנוש חייבים להתעדכן כל הזמן בשינויים החלים בסביבה העסקית ובהתאם לכך להטמיע שינויים בתרבות הארגונית של הארגון שלהם, כדי לסייע לארגון שלהם להישאר תחרותי.

שינוי התרבות הארגונית – עד כדי מצב של טרנספורמציה תרבותית – מתרחש כאשר ארגון יוצא לתהליך שמיועד להתאים את התרבות הארגונית לחזון המעודכן שלו ולערכי הליבה שלו, כדי לאפשר לארגון להשיג את היעדים העסקיים החדשים שלו. כאמור, שינויים בתרבות ארגונית הם רציפים ולא מקרה חד פעמי.

שינויים בתרבות הארגונית יכולים להתרחש גם ללא יד מכוונת ובאופן ספונטני, בשל מצבים של אי ודאות, מורכבות ועמימות של הסביבה העסקית.

לארגונים תמיד היתה תרבות ארגונית ייחודית משלהם שהתפתחה באופן טבעי עם הזמן. עם זאת, בהנתן ההתרחשויות מאז מרץ 2020, נוצר צורך ממשי בהסתגלות של התרבות הארגונית, שמשעה שינויים בקצב חסר תקדים.

מגיפה עולמית, שוק עבודה שעבר התכווצות, התרחבות ואולי שוב התכווצות, ומודלים של עבודה מרחוק (המודל ההיברידי או מודל העבודה מהבית באופן מלא), אילצו עסקים להגיב במהירות לשינויים המתמשכים.

לאור כל זאת, רוב הארגונים נאלצו בשנים האחרונות להטמיע חידושים בתרבות הארגונית, לעיתים חידושים מרחיקי לכת. הם נוכחו לדעת שהשיטות והכללים הישנים כבר לא חלים על מה שנחשב ל"נורמלי החדש".

חלק לא קטן מהחברות שהתקשו ליישם את ההתאמות הנדרשות נאלצו להתמודד עם משבר ארגוני.

שמירה על הרלוונטיות העסקית של הארגונית דורשת טרנספורמציות בתדירות גבוהה. מנהלי משאבי האנוש חייבים להנחות את הארגון, איך להטמיע את השינויים בתרבות הארגונית כדי לאפשר לה לשגשג בזמנים סוערים.

לשם כך, עליהם למצוא דרכים חדשות ותכליתיות לטיפול ביחסי עובד מעסיק. מנהלי משאבי אנוש צריכים לקחת בחשבון כיצד התקדמו והשתנו הציפיות והלך הרוח של העובדים, כדי לשמור על מחוברותם של העובדים לארגון.

אם כן, מהו תפקידו של משאבי אנוש בשינוי תרבות ארגונית: תפקידו של מנהל משאבי אנוש הוא ייחודי ואינו דומה לשאר תפקידי הניהול בארגון.

ההנהלה הבכירה היא זו שמציבה יעדים ותפקידה לפעול להשגתם. תפקידם של שאר המנהלים וגם של העובדים הוא באיך לבצע את העבודה וגם איך הם מרגישים לגביה.

מנהל משאבי אנוש מהווה את נקודת האיזון בין שתי קבוצות אלה. הוא פועל למען מימוש מטרות החברה וגם למען צרכי העובדים.

לכן מנהל משאבי אנוש הוא זה שצריך לקבוע כיצד לשנות התרבות הארגונית ולכוון את התהליך באופן שיאפשר לארגון לנווט טוב יותר בהווה ובעתיד.

 

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה