עובדת בסניף הום סנטר בקניון איילון, אשר השתכרה 17 ₪ לשעה במשך כ-4 חודשי עבודה, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה בגין אפליה בשכר. לטענתה, עמית שעבד לצידה באותה תקופה, באותה מחלקה ובאותו תפקיד, השתכר 26 ₪ לשעה.
הנהלת הום סנטר טענה להגנתה כי פערי השכר נבעו מדרישות שכר שונות שהציבו העובדים בשלב קליטתם בחברה (העובדת דרשה שכר חודשי של 3,500 ש"ח, ואילו העובד דרש שכר של 6,000 ₪).
בית הדין האזורי לעבודה פסק לטובת העובדת וקבע כי לפי 'חוק שכר שווה', זכאית העובדת לקבלת הפרשי שכר בסך 6,944 ₪. בנוסף, בית הדין לעבודה פסק כי העובדת הוכיחה שאכן מדובר באפליה מחמת מין על פי חוק שוויון הזדמנויות, ופסק לה פיצוי נוספים בסך של 6,944 ש"ח.
לאחר ערעור על הפסיקה, קבע בית הדין הארצי לעבודה (ברוב דעות) כי עצם העובדה שהייתה אפליה בשכר אינה מוכיחה (אוטומטית) שהייתה אפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות, ומשהעובדת לא הוכיחה את התביעה בחוק זה, עליה להשיב את הפיצוי הנוסף שנפסק לטובתה.
העובד הגישה עתירה לבג"ץ, בתמיכת שדולת הנשים. מטרת העתירה הייתה להוכיח כי תביעה לפי חוק 'שכר שווה' מקימה עילה אוטומטית לתביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
הנהלת הום סנטר, טענה מנגד כי לא מדובר במקרה שמצדיק התערבות של בג"ץ. עוד נטען כי המחוקק לא ציין במפורש כי הוכחת עילה לפי חוק שכר שווה מקנה באופן אוטומטי עמידה בנטל ההוכחה לפי חוק שוויון הזדמנויות. על כן, אין עילה אוטומטית.
נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, אשר הצטרפה לעתירה, טענה שפערי השכר בין גברים לנשים עדיין קיימים והיות וקיים קושי להוכיח אפליה, יש לאמץ דרך ביניים: בהוכחת פערי בשכר בין נשים לגברים בעבודה שוות ערך – יועבר הנטל למעביד להוכיח שלא מדובר באפליה מחמת מין.
הנשיאה בדימוס, השופטת דורית ביניש, סקרה את התנאים להוכחת עילת תביעה בכל אחד מהחוקים וקיבלה את עמדת הנציבות תוך שהיא מקבלת את עתירת העובדת. מדברי השופטת בייניש: "חוק שכר שווה נועד, אפוא, להתמודד עם אחד הביטויים הנפוצים לאפליה בין גברים לנשים בשוק העבודה, ולפיכך קובע נטל הוכחה שמקל במידה רבה על העובדת להוכיח את עילת התביעה שלה; אך מנגד מגביל החוק את היקף הפיצוי שניתן לפסוק לטובת העובדת שהופלתה. חוק שוויון הזדמנויות נועד להתמודד עם סוגים שונים של הפלייה כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות ומחייב הוכחת קשר סיבתי בין השיקול האסור ששקל המעביד לבין ההחלטה שהתקבלה בעניינו של העובד. יחד עם זאת, מאפשר החוק פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק לטובת העובד ומטיל סנקציה פלילית על המעביד המפלה."
