בכל חברה וארגון נהוג לתת משוב לעובדים אחת לתקופה, בכל חברה יש דדליינים שלעיתים הם צפופים ביותר, בכל ארגון יש מערכות יחסים – בין עובדים לעובדים אחרים ובין עובדים למנהלים הישירים – שלעיתים הן מורכבות ומסובכות, ובכל חברה יש גורמי לחץ נוספים.

השאלה הגדולה היא איך הארגון משדר לעובדים שיש להתמודד עם כל אלה:

• איך מועבר המשוב, מה עושים עם המידע שמועבר בו והאם משתמשים במשוב באופן שמאפשר לעובד ללמוד מטעויות, או באופן שמלחיץ אותו במדיה כזאת שבסופו של דבר משיגים את ההיפך ממה שהיה רצוי.
• איך מתמודדים עם הצורך לעמוד בדלליין, האם הארגון משדר לעובד שאי עמידה בדדליין משמעה כשלון חמור לעובד, או שהארגון מעודד התגייסות כוללת לעמידה בדדליין מתוך התלהבות ושמחת יצירה.
• איך מתמודדים עם מורכבותן של מערכות היחסים בין העובדים לבין עצמם ובין העובדים למנהלים: האם מעודדים מתח ותחרות הרסנית בין העובדים לבין עצמם או שמעודדים שיתוף ואחווה, האם המנהלים הישירים יודעים לפרגן לעובדים על הצלחות והאם הם משתמשים בסמכותם כדי לרדות בעובדים הכפיפים להם, או שיש להם מספיק כושר מנהיגות כדי להתייחס אל העובדים בכבוד.

כאשר התרבות הארגונית מאפשרת הגברת הלחץ והחרדה אצל העובדים, הנפגע העיקרי בסופו של דבר הוא הארגון. התפוקה יורדת, היצירתיות וחדוות היצירה נפגעות ועובדים עוזבים למקומות פחות מלחיצים.

חרדה מופרזת מפריעה לתפקוד

האגודה האמריקאית להפרעות חרדה Anxiety Disorders Association of America (ADAA) ביצעה סקר שבדק את הפרעות החרדה של עובדים בארה"ב, בו נמצא, כי רוב האמריקאים העובדים, חווים מתח או חרדה בחיי היומיום שלהם. "כמות מסוימת של מתח וחרדה היא נורמלית בעבודה, כמו גם בבית", מציינים החוקרים שביצעו את הסקר. ועם זאת, הם טוענים, "חרדה מתמשכת, מופרזת, ובלתי רציונלית שמפריעה לתפקוד היומיומי היא לעתים קרובות אינדיקציה של הפרעת חרדה".

מהסקר עולה, כי כ-72% מהעובדים שחווים מתח יומיומי וחרדה ציינו כי זה מפריע לחייהם לפחות במידה מתונה, כ-40% חווים מתח מתמשך או חרדה מופרזת בחיי היומיום שלהם, כ-30% עובדים שחווים לחץ יומי משתמשים בתרופות מרשם כדי לנהל את המתח, העצבנות, הבעיות רגשיות או חוסר השינה, כ-28% סבלו מהתקף חרדה, וכתשעה אחוזים אובחנו כבעלי הפרעת חרדה.

השלכות מקצועיות ואישיות

ממצאים נוספים של הסקר מגלים כי המתח והחרדה בעבודה משפיעים על העובדים גם בחייהם האישיים בבית, וכי ללחץ בעבודה יש השלכות מקצועיות ואישיות.

העובדים שהשתתפו בסקר ציינו את הדרכים בהן מתח וחרדה משפיעים עליהם בדרך כלל:

• כ-56% אמרו שיש השפעה על טיב הביצועים שלהם בעבודה.
• כ-51% אמרו שהמתח והחרדה משפיעים לרעה על היחסים שלהם עם עמיתים לעבודה ועם המקבילים להם בתחום ובענף.
• כ-50% אמרו שהמתח והחרדה בעבודה משפיעים לרעה על איכות העבודה שלהם.
• כ-43% אמרו שהמתח והחרדה בעבודה משפיעים לרעה על יחסיהם עם הממונים עליהם.

וזה לא הכול. המתח והחרדה בעבודה משפיעים לרעה על העובדים גם לאחר שעות העבודה: יותר מ-75% מהנשאלים שציינו כי המתח והחרדה בעבודה משפיעים לרעה על עבודתם, אמרו שהם נושאים איתם את המתח והחרדה גם לתוך חייהם האישיים. מתברר כי בנושא זה הגברים מושפעים בנושא זה יותר מנשים:  כ-83% מהגברים אמרו שהחרדה בעבודה משפיעה על חייהם האישיים, וכ-72% מהנשים טענו זאת.

על השאלה איך משפיעים המתח והחרדה בעבודה על יחסיהם של העובדים עם בני ובנות זוגם ועל יחסיהם עם קרובים וחברים, דיווחו כ-70% מהנשאלים כי הלחץ והחרדה במקום העבודה משפיעים לרעה על היחסים האישיים שלהם, בעיקר עם בני\בנות זוגם. גברים (כ-79%) דיווחו על כך יותר מאשר נשים (כ-61%).

עוד עולה מהסקר, כי ה'אשמים' העיקריים בהגברת החרדות והמתח בקרב העובדים הם אלה:

• כ-55% מהעובדים שהשתתפו בסקר דיווחו כי אחד מגורמי החרדה העיקריים עבורם הוא הלחץ לעמוד בדדליין.
• כ-53% מהעובדים דיווחו כי מערכת היחסים הבינאישיים בעבודה היא אחד עם גורמי החרדה העיקריים בעבודה.
• כ-50% מהנשאלים דיווחו כי המנהלים הישירים שלהם הם בין יוצרי החרדה והמתח העיקריים עבורם.
• כ-49% מהנשאלים דיווחו כי התמודדות עם בעיות בעבודה, כמו גם בעיות שמתעוררות תוך כדי עבודה, יוצרים עבורם את עיקר המתח והחרדה.

למה יש חשיבות קריטית להפחתת מידת החרדה אצל העובדים