מחקר ראשון מסוגו שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלה כי פערי השכר בין בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות לבין מקביליהם במכללות מסתכמים במאות שקלים בחודש. פערי שכר נוספים נמצאו (יש יאמרו כצפוי) בין גברים ונשים בוגרי תארים דומים.
המחקר מבוסס על כל הסטודנטים לתואר ראשון שהחלו את לימודיהם בשנים 1999-2001, ועקב אחרי השתלבותם בתעסוקה במשך שלוש שנים מתום לימודיהם, עד 2008.
נשים עדיין 'שוות' פחות
המכללות בישראל הוקמו בשעתו כדי להפוך את ההשכלה הגבוהה לנגישה עבור מי שלא צלח את תנאי הסף של האוניברסיטאות או כאלו שידם אינם משגת. בשנים האחרונות גדל באופן ניכר אחוז הסטודנטים במכללות הציבוריות והפרטיות, והוא עולה על שיעור הסטודנטים באוניברסיטאות.
אלא שבשטח, על פי המחקר, המציאות התעסוקתית עדיין מאירת פנים במקרים רבים לבוגרי האוניברסיטאות, שדימויים כ'איכותיים' יותר מבחינה אקדמית נותר איתן כשהיה. זה מתבטא (בעיקר) בחשבון הבנק: שכרם החודשים של גברים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות, גבוה ב-500-800 שקלים מאשר בוגרי המכללות האקדמיות.
לא זו בלבד, הנתונים מעידים כי ישנה עוד דרך ארוכה בכל הקשור לשוויון בין גברים ונשים. פערי שכר של אלפי שקלים בחודש נמצאו במחקר בין גברים ונשים בוגרי תארים דומים. 6,150 שקל לבוגרת תואר ראשון באוניברסיטה שלא המשיכה לתואר מתקדם, לעומת כ-6,090 לבוגרות מכללה. אצל הגברים – 10,248 שקלים למסיימי תואר ראשון באוניברסיטה, מול 9,465 לבוגרי מכללות ו-6,324 לבוגרי מכללות להוראה.
הפערים בשכר נמשכים גם עמוק לתוך חייהם התעסוקתיים של הבוגרים. בשנה השלישית מתום לימודיו, עמד שכרו של בוגר אוניברסיטה על כ-15,002 בחודש, לעומת שכר של 14,619 שקל לבוגר מכללה.
מהצד הנשי, דווקא שכר נשים בוגרות מכללות היה גבוה יותר בשנה השלישית להעסקתן, לעומת בוגרות האוניברסיטאות: כ-8,700 ו-8,000 שקלים בהתאמה.
קורלציה לרף השכר נמצאה גם ביחס לגובה הציון הפסיכומטרי. בשנה השלישית לעבודתם, השתכרו בוגרי האוניברסיטאות הגברים שציון הפסיכומטרי שלהם היה נמוך (200-350) 6,118 שקל בחודש (עם זאת, לא ברור כיצד התקבלו לאוניברסיטה עם ציון פסיכומטרי כה נמוך). זאת לעומת שכר של 15 אלף שקל לחודש לבוגרי תואר ראשון עם ציון פסיכומטרי שנע בין 600 ל-800 נקודות.
אדריכלות לתפרנים
ברשימת המקצועות שהכי משתלם ללמוד בהיבט הכלכלי, לא נרשמו הפתעות מיוחדות: מנהל עסקים, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים מככבים בפסגה. בתחתית מדשדשים תחומי הרפואה ורפואת השיניים (מה שמסביר אולי חלק מהסיבות למאבק המתמחים המתוקשר) וכן אדריכלות. קצב הגידול בשכר המהיר ביותר, היה בקרב בוגרי תואר במדעי המחשב, ששכרם עלה בכ-60% בתוך שלוש שנים להעסקתם.
בוגרי תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטאות, השתכרו 12,650 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם, זינוק של יותר מ-100% ממשכורתם בשנה הראשונה לעבודה (6,100 שקל). באופן יוצא דופן, שכר בוגרי מנהל עסקים במכללות היה גבוה מזה של בוגרי האוניברסיטאות – 14,650 שקל בשנה השלישית. גם בתחום זה קיים פער משמעותי בין הגברים לנשים. בשנה השלישית השתכרה בוגרת אוניברסיטה כ-9,600 שקל לחודש, לעומת כ-10,000 שקל שקיבלה בוגרת מכללה.
19,530 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודה היה שכרם של גברים שסיימו לימודי הנדסה באוניברסיטאות, לעומת 15,700 שקל לחודש לבוגרי מכללות. הנשים בוגרות האוניברסיטאות השתכרו בשנה השלישית 15,100 שקל לחודש לעומת 9,850 לבוגרות המכללות.
שכר בוגרי מדעי המחשב (גברים) היה 14,240 שקל בשנה הראשונה לתעסוקה ו-11,658 שקל עבור הנשים. שכר הבוגרים במכללות היה נמוך יותר (10,449 שקל לגברים ו-7,678 שקל לנשים). בשנה השלישית לתעסוקה עלה שכרם של הגברים בוגרי האוניברסיטאות לכ-21 אלף שקל לעומת כ-17 אלף שקל עבור בוגרי המכללות. שכר הנשים בשנה השלישית היה 17 אלף שקל לבוגרי האוניברסיטאות וכ-13 אלף שקל לבוגרי המכללות.
בתחום מדעי החברה הרוויחו גברים בוגרי אוניברסיטאות כ-12 אלף שקל בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת 10,900 שקל שקיבלו בוגרי המכללות. שכרם של נשים בוגרות מדעי החברה עמד על כ-7,300 שקל בקרב בוגרות האוניברסיטאות והמכללות.
בוגרי תואר ראשון למשפטים באוניברסיטאות השתכרו כ-14,115 שקל לחודש בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת כ-13 אלף שקל בקרב בוגרי המכללות, ואילו הנשים בעלות תואר אוניברסיטאי השתכרו כ-10,400 שקל לחודש לעומת 9,000 שקל בקרב בוגרות המכללות.
ברפואה המצב עגום, כאמור. השכר אחרי סיום התואר ברפואה הסתכם בכ-6,900 שקל עבור הגברים ו-4,200 שקל עבור הנשים בשנה שלאחר סיום התואר הראשון, כשעדיין לא השלימו את לימודיהם. לאחר שלוש שנים עמד השכר על כ-8,000 שקל עבור הגברים וכ-4,800 שקל עבור הנשים.
גם לימודי האדריכלות, כך התחוור לחוקרים, אינם מפנקים את העו"ש בבנק. שכר בוגרי תואר ראשון באדריכלות ועיצוב שלמדו באוניברסיטאות היה 6,411 שקל עבור גברים ו-5,750 שקל עבור נשים בשנה הראשונה, ועלה ל-8,115 שקל עבור גברים ו-8,000 שקל לנשים בשנה השלישית לתעסוקה. שכר הבוגרים במכללות היה גבוה יותר עבור הגברים (6,526 שקל בשנה הראשונה) אך נמוך עבור הנשים (5,150 שקל בשנה הראשונה).
ממצאי הלמ"ס מבוססים על שילוב מידע ממרשם האוכלוסין, נתוני הסטודנטים ומקבלי תואר ראשון, נתוני ההכנסה מרשות המסים ונתוני מפקד האוכלוסין. זו הפעם הראשונה בה נערך מחקר כזה בישראל במטרה לסייע למבקשים לרכוש השכלה גבוהה בבחירת המקצוע והמוסד.
