הכשרה מקצועית בסין
בסין, כמו בישראל ובארצות הברית, אין התאמה בין מה שאנשים צעירים לומדים לבין הכישורים שהמעסיקים דורשים. כ-7 מיליון בוגרי אוניברסיטאות סינים טריים נאבקים בכל שנה על משרות. כעת, מדווח ה-China Daily, יש בסין גישה חדשה לתיקון מערכת ההשכלה הבעייתית שלה: המדינה תכשיר הרבה יותר צעירים במוסדותיה המקצועיים (בסין יש גם בתי ספר תיכוניים מקצועיים וגם מכללות מקצועיות), במקום שהצעירים ילכו לבתי ספר ומכללות רגילים כדי לרכוש השכלה אקדמית.
"עלייתה של הכלכלה הסינית מלווה בשיפור באיכות של המוצרים והשירותים הסיניים," אמר ראש ממשלת סין לי קה-צ'יאנג בכנס שהתקיים בבייג'ינג ביוני. "דמיינו את סדר הגודל ואת הרמה של המוצרים והשירותים הסיניים אם רוב 900 מיליון האנשים שמהווים את כוח העבודה שלנו יוכלו לעבור הכשרה שתביא את כישוריהם לרמה בינונית וגבוהה."
בשביל מה ללמוד אשורולוגיה?
דקסטר רוברטס מ-Businessweek כותב שפורסמו הנחיות מטעם השלטונות הסיניים שמטרתן להגדיל את מספר הסטודנטים במוסדות להכשרה מקצועית מ-29.34 מיליון כעת ל-38.3 מיליון עד 2020. באותה שנה מספרם הכולל יהיה מורכב מ-23.5 מיליון שילמדו בבתי ספר תיכון מקצועיים ו-14.8 מיליון שילמדו במכללות מקצועיות, בהן פועלות תוכניות הנמשכות שנתיים עד שלוש שנים.
כ-600 אוניברסיטאות עשויות לעבור הסבה למכללות מקצועיות, והן יצטרפו ל-1,300 שכבר פועלות בסין והכשירו כ-6 מיליון בוגרים בשנה שעברה. סין היא המדינה שבה יש את מספר המוסדות להשכלה מקצועית הגדול בעולם (13,600 מכללות ובתי ספר בסך הכול). אולם, המוסדות האלה אינם ממומנים מספיק, זקוקים לשדרוג של מתקנים וחסרים בהם אנשי סגל, כך על פי גה דאוקוי, הממונה על ההשכלה המקצועית במשרד החינוך הסיני. רשויות החינוך מתכוונות לתקן את הבעיות באמצעות חיוב השלטונות המקומיים לספק תקציבים מתאימים למוסדות אלה. בנוסף תוחל מדיניות לעידוד פתיחתם של מוסדות הכשרה מקצועית פרטיים שייהנו מהלוואות נוחות והטבות מס.
כמו האם היהודייה, גם האם הסינית חולמת שילדיה יהיו רופאים, מהנדסים או עורכי דין, וצפוי קושי בשכנוע ההורים לעודד את ילדיהם לבחור בהכשרה מקצועית. כמו במקומות אחרים בעולם, תואר אקדמי נושא איתו סטטוס חברתי גבוה יותר. בבייג'ינג מקווים שבעקבות שינוי המדיניות והתמיכה במוסדות ההכשרה המקצועית יתחולל שינוי בגישה כלפי החינוך המקצועי.
"היום ההנהגה הבכירה, כולל ראש הממשלה קקיאנג, מגדירה מחדש את החינוך המקצועי המודרני," אמר ליו קיאולי, חוקר במכון הלאומי למדעי החינוך של סין. "הוא קושר אותו לשיפור בהתפרנסותם של אנשים ובפיתוחה של המדינה, והוא מכיר בחשיבותו החיונית של החינוך המקצועי."
בישראל הפער בין דרישות המעסיקים לבין השכלתם של בוגרי המכללות והאוניברסיטאות אינו ממש מקביל. מעסיקים רבים דורשים השכלה וניסיון נרחבים בזמן שהתפקיד שהם מציעים בפועל מצריך כישורים מצומצמים בלבד.
