עו"ד שי בן-נתן, ממשרד עו"ד גל גורודיסקי ושות', לדיני עבודה, ומנהל פורום דיני עבודה באתר הפורומים המשפטיים מציין כי חלו שינויים מהותיים בהכרת מעמדם של קבלנים נותני שירות כעובדים בהתקיים תנאים מסוימים.
לפני מספר שבועות סקרנו במערכת HRus מקרה של חוקר פרטי במשרד חקירות ויצמן-יער, אשר הוגדר כקבלן על פי הסכם ההתקשרות שבין הצדדים אך הוכר על ידי בית הדין לעבודה עם סיום ההתקשרות בין הצדדים כעובד. השופטת פסקה כי חרף העובדה שנחתם הסכם העסקה בתנאי קבלן בין העובד למעסיק, היות והעובד סיפק שירותיו לאותה חברת חקירות, עבד מולם על בסיס קבוע, יום יומי בתיאום מלא, לרבות הגעה למשרד לצורך פגישות ודיונים ואף ניהול צוות חוקרים זוטרים – יש להכיר ביחסי העבודה ההדוקים שהתקיימו במשך שנים בין החוקר לחברת החקירות כיחסי עובד מעביד. על כן, בתום ההתקשרות ביניהן, חויב המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים, הפרשי פנסיה, דמי הבראה וכיו"ב בשווי של מאות אלפי שקלים.
כיום מייצג עו"ד בן-נתן עוד 3 חוקרים לשעבר במשרד החקירות וייצמן-יער, הדורשים אף הם את התנאים הסוציאליים המגיעים להם על פי חוק, בהתאם לפסיקת השופטת אופירה דגן–טוכמר, אשר מצטרפת לשורת הפסיקות שהתקבלו לאחרונה, המסדירות מחדש את מעמדו של קבלן נותן שירות כעובד בהתקיים תנאים מסוימים.
ספר לנו על הפסיקות האחרונות כמגמה ועל השלכתה על חוקי העבודה בארץ?
עו"ד בן-נתן: במהלך הפסיקות האחרונות בנושא, כאשר ביניהן חשוב לציין את הלכת טיברמן השוללת ברוב המקרים את אפשרות ההשבה במקרה של הכרת קבלן נותן שירות כעובד, כאשר מתקיימים תנאים מתאימים יוכר מעמדו של נותן שירות כעובד ולא כקבלן עצמאי והוא יהיה זכאי לתנאים סוציאליים, לרבות פיצויי פיטורין, פנסיה, גמול ימי חופש וכיו"ב. קרי, המעסיק יהיה מחויב להכיר בזכויות הקוגנטיות של העובד גם אם הוסכם בין הצדדים כי לא יתקיימו יחסי עובד מעביד הלכה למעשה.
שאלת מעמדו של מועסק כעובד או כקבלן עצמאי היא מהשאלות החשובות במשפט העבודה. המעסיק רשאי לחתום על חוזים והסכמים עם עובדים, נותני שירותים וקבלנים עצמאים, כל עוד אלו לא מתנגשים עם חוקים ותקנות של מהמדינה, שכן הללו קודמים בהיררכיה לכל הסכם אישי וכל סעיף שנחתם בין עובד/קבלן למעביד/מזמין ומהווה סתירה לחוקי המדינה – בטל.
מה הדין לגבי עובד שכבר חתם על הסכם המגדיר במפורש סעיף בו ידוע לו שלא יחולו יחסי עובד-מעביד?
עו"ד בן-נתן: יש להדגיש כי מעמדו של אדם כעובד מוכר בפסיקה כסטטוס או מעמד אשר אינו ניתן להתנאה בין הצדדים כך שגם אם עובד חתם על חוזה עבודה בתנאי קבלן, ואפילו העובד הוא זה שיזם את מודל העסקה זה, בו יגיש חשבוניות ולא יחשב לעובד שכיר, בסופו של דבר, מי שיכריע לגבי טיב היחסים כאשר המקרה יגיע לבית הדין לעבודה הוא שופט בית הדין לעבודה.
מועסק המבקש להיות מוכר כעובד ולא כקבלן עצמאי, יאלץ לנמק את בקשתו בפני בית הדין לעבודה ולהוכיח את מידת השתלבותו ואת מידת פעילותו במערך הארגוני. כמו כן יאלץ העובד להוכיח כי הוא אינו מנהל עסק עצמאי נפרד במקביל לעבודתו אצל המעסיק, וכי שיטת התשלום כנגד חשבוניות, נבחרה מטעמי מס ואין בה כדי ללמד על מערכת היחסים בפועל בין העובד למעסיק.
בית הדין יבחן כאמור כל מקרה לגופו, במקרה של בקשת עובד בתנאי קבלן להכרה בו כעובד שכיר. כך למשל יבחן בית הדין את הסוגיה על פי מבחן סטטוס ההתקשרות בין הצדדים, הווה אומר על פי תקופת ההתקשרות ורציפותה, אופי השירותים שניתנו, כפיפות במסגרת ההעסקה, שימוש בכלים ובמשאבי המעסיק ועוד.
לסיכום- עובד בתנאי קבלן רשאי לבדוק את מידת זכאותו לשינוי סטאטוס, מקבלן נותן שירות לעובד שכיר, גם באם חתם על חוזה הקובע כי אין יחסי עבודה בין הצדדים ואפילו הוא זה שיזם צורת התקשרות זו. בעשותו כן יוכל העובד לדרוש את כל זכויותיו הסוציאליות ככל עובד.
