עו"ד אופיר צוברי
ניסיוננו מלמד, כי חוסר הידע של העובדים והמנהלים בתחום הביטוח הלאומי הוא אבן הנגף העיקרית במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח הלאומי", אומר עו"ד אופיר צוברי, שותף במשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין.
לדבריו, "רוב ארגוני המעסיקים, העובדים והגמלאים, לא רק שאינם מודעים לזכויות העובדים וגמלאיהם, אלא חמור מכך, הם גם לא יודעים שהם לא יודעים.
"כך למשל, עובדים נרתעים מלממש את זכותם לקבל פיצוי בגין תאונת עבודה, מחשש כי מדובר בתביעה כנגד המעסיק, ולא כך הוא הדבר.
"עובדים סבורים, בטעות, כי אם שבו לעבודה באותו שכר, הם אינם זכאים לפיצוי מביטוח לאומי מעבר ל'דמי הפגיעה', ועובדים אינם מודעים לכך שהליקוי הרפואי מהם הם סובלים יכול להיות מוכר כקשור בתנאי עבודתם ולזכות בפיצוי כספי.
"פערי מידע אלו הביאו אותנו לקיים מאות הרצאות לארגוני עובדים וגמלאים במשק.
"מדובר בהרצאה מקצועית, בת כשעה ומחצה, למנהלי הארגון, עובדיו, פורשיו וגמלאיו, התורמת משמעותית למיצוי ומימוש זכויותיהם של העובדים, הפורשים והגמלאים מול המוסד לביטוח הלאומי.
"אנו ממליצים כי מנהלי משאבי אנוש ינצלו את האפשרות להזמין הרצאה זו אשר ניתנת ללא עלות ובכך לתרום לרווחת כלל העובדים".
האם הסיוע של מנהל משאבי אנוש לעובד בקבלת זכויותיו מביטוח לאומי, בעקבות מחלת מקצוע או תאונת עבודה, עלול לפגוע בסופו של דבר במעסיק?
"פנייה של העובד לביטוח לאומי בגין נכות מתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה פוגעת במעסיק ו\או ביחסיו של העובד מול המעסיק.
"התשלום נעשה על ידי המוסד ביטוח לאומי בלבד, והביטוח הלאומי אינו מבקש שיפוי מהמעסיק.
"נדגיש, כי הכרה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה דורשת הוכחה של רשלנות או התנהלות לקויה – כך שאין סיבה שתיווצר מחלוקת על רקע זה מול המעסיק.
"יש לראות את ביטוח לאומי בעניין זה כביטוח תאונות אישיות של העובד. המעסיק והעובד הפרישו מידי חודש תשלומים (פרמיה) לביטוח לאומי, על מנת שבעת מחלה או תאונה יהיה העובד זכאי לפיצוי.
"המעסיק שהשתתף בתשלום דמי ביטוח לאומי, לא יוצא ניזוק מתביעה של העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי, ולכן לא רק שהמעסיק לא צריך למנוע מיצוי זכויות – אלא ראוי שהוא יעודד זאת כחלק מהדאגה לרווחת וזכויות העובד".
האם רק אירוע של תאונה הינו תאונת עבודה? מהי מחלת מקצוע? האם יש התיישנות בתאונות עבודה ומחלות מקצוע?
"עובדים רבים חשופים מכוח תנאי עבודתם לפגיעות רפואיות רבות. במקרים רבים ניתן לראות את הפגיעות הרפואיות בעין האנושית (אירועי תאונה במסגרת העבודה).
"אולם קיימים מקרים רבים שבהם נגרמות פציעות רפואיות שאינן נראות בעין האנושית, מסיבה של שחיקה מקצועית.
"חוק הביטוח הלאומי מכיר גם במחלות מקצוע כפגיעות בעבודה, והפיצוי לעובד בגינם זהה לפיצוי של מי שנפגע בתאונה 'קלאסית'.
"במצבים אלה, על העובד או הגמלאי להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות באמצעות איבר מסוים משך תקופה ממושכת אשר גרמו לנזק רפואי באותו איבר.
"בנוסף, יכול העובד או הגמלאי להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בחשיפה לשמש ו\או לרעש ו\או לחומרים מסוימים אשר אלה גרמו או תרמו למחלה או לליקוי רפואי.
"כך לדוגמה, הוכרו בביטוח לאומי הפגיעות הבאות: שחיקה של הצוואר, שחיקה של הגב, קרעים בכתפיים, פגיעה בברכיים, פגיעה בשורשי כפות הידיים, ירידה בשמיעה וצפצופים קבועים באוזניים, מחלות ריאה, מחלות סרטניות שונות, מחלת הפרקינסון, נגעים בעור ועוד.
"בנוסף, חוק הביטוח הלאומי מכיר גם בהתקפי לב, אירועים מוחיים ואף מחלת הסוכרת כתאונות עבודה, לעובדים אשר היו חשופים לאירוע דחק (לחץ) ו\או מאמץ פיזי חריג אשר התרחשו בסמוך אליהם.
"מי שלקה באחד מאלה ויוכר כנפגע עקב עבודה – יקבל תגמול כספי, בהתאם למצבו.
"התגמול ינוע בין מענק חד פעמי בגובה עשרות אלפי שקלים לבין קצבה חודשית לצמיתות בגובה אלפי שקלים בחודש.
"תגמולים אלה אינם תחליפי שכר או פנסיה, פטורים ממס הכנסה, הם אישיים ומשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי המעסיק".
האם יש התיישנות על תביעות אלה?
"על תביעות להכרה בתאונת עבודה ובמחלות מקצוע לא חלה התיישנות, כפי שחלה על תביעות נזיקין וביטוח אחרות.
"ניתן להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה בכל גיל, בכל עת ואף לאחר גיל הזקנה.
"עם זאת, מי שמבקש לקבל את מלוא זכויותיו צריך להגיש התביעה בתוך שנה מיום האירוע או המחלה.
"מי שיגיש התביעה במועד מאוחר יותר אמנם יטופל, וככל הנראה יקבל תגמול כספי, אולם לא יהיה זכאי למלוא התגמול אותו היה מקבל לו היה מגיש התביעה במועד".
למי מגיע פטור ממס הכנסה על רקע בעיות רפואיות?
"אדם שנבדק על ידי הוועדה רפואית והיא התאימה עבורו נכות רפואית בשיעור של יותר מ-89% – יהא זכאי לפטור ממס הכנסה.
"אנשים סבורים שרק לאדם הסובל מבעיות רפואיות משמעותיות, כמו למשל סרטן, יהא זכאי לפטור ממס הכנסה.
"וזה לא מדויק. נתקלתי באלפי אנשים, עובדים וגמלאים, אשר סבלו ממכלול בעיות רפואיות, שכל אחת מהן אינה חמורה בהכרח, אשר היו זכאים לפטור ממס הכנסה.
"יודגש כי לעיתים זכאי העובד או הגמלאי לקבל החזרי מס עד שש שנים רטרואקטיבית.
"הזכאות לפטור במקרה זה היא למס הכנסה הן מעבודה והן מגמלה או רווחי הון".
קצת על משרד עורכי הדין מרקמן את טומשין:
עו"ד אופיר צוברי הוא שותף במשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. המשרד מונה כיום כ-64 עורכי דין, ויותר מ-140 עובדים, אליהם מצטרפים יועצים רפואיים ואנשי מקצוע בתחומים שונים.
המשרד מתמחה בנזקי גוף ותביעות מול המוסד ביטוח לאומי – תאונות עבודה, מחלות מקצוע, נכות כללית, תביעות לפטור ממס הכנסה מטעמי בריאות, ניידות ושירותים מיוחדים.
בנוסף, עוסק המשרד בתחומי תביעות אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות, תאונות דרכים, חבויות, רשלנות רפואיות, תביעות למשרד הביטחון, תביעות ביטוח ועוד.
משרד מרקמן את טומשין פועל בפריסה ארצית מראש פינה ועד לאילת, ב- 10 סניפים ושלוחות.
הספר "תאונות עבודה ומחלות מקצוע" בהוצאת "נבו", המשמש מרצים ושופטים, הוא פרי עטו של משרד מרקמן את טומשין.
המשרד מעביר הרצאות פרקטיות בתחום מימוש הזכויות בכל הארץ לעובדים, גמלאים, עורכי דין, רופאים, עמותות שונות ועוד.
כמו כן עורכי הדין של המשרד מעבירים הרצאות רבות לארגונים רבים ולקהל הרחב במסגרת קורסי פרישה, אירועי הווי וגיבוש, השתלמויות וכיוצ"ב.
הרצאות אלו זוכות לציונים גבוהים במשובים, ורבים מפיקים מההרצאה תועלת מיידית לחייהם.
עו"ד צוברי מוסיף: יהיה לנו לכבוד להעביר לצוות העובדים ו\או הפורשים ו\או הגמלאים שלכם הרצאה מקצועית הנוגעת למיצוי ומימוש זכויות רפואיות.
