יש כאלה שרק סופרים את הימים עד ליציאה לגמלאות, אבל יש גם מי שמתעקשים להמשיך ולעבוד כל עוד כוחם במותנם גם אם עברו את גיל הפנסיה ה"רשמי".
על הקבוצה השניה נמנה פרופ' משה גביש, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון. הלה הגיש השבוע תביעה נגד המוסד, ובה גולל את התנגדותו לפרישה לפנסיה בעוד שנתיים, כאשר ימלאו לו 68 כפי שקובעת חוקת הגמלאות של הטכניון.
גביש סבור כי הוא רשאי להמשיך בתפקידו גם לאחר שיחצה את גיל הפרישה. הוא עובד בטכניון 32 שנה ובאוקטובר 2014 יגיע לגיל הפרישה הרשמי. המשמעות: הפסקת פעילותו בתחום ההוראה, ההדרכה והמחקר.
פרופ' גביש הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה עתירה לסעד הצהרתי ומתן צו מניעה כנגד אפליה מחמת גיל. לטענתו, הוא מצוי בשיא כושרו ובעל יכולת מלאה להמשיך בפעילות הוראה, הדרכה ומחקר. "אני מכיר חברי סגל אקדמי רבים שפרשו בגיל 68 מהטכניון וממוסדות אקדמיים אחרים והפרישה הסבה להם פגיעה קשה בכבודם העצמי וכאזרחים, רבים מהם חלו וחלה ירידה חדה באיכות חייהם", ציין בתביעה.
לגישתו, "הכפייה לפרוש בגיל פרישת חובה היא אפליה פסולה מחמת גיל, שיש בה כדי לפגוע בכבוד, בחופש העיסוק ובבריאות… אין מקום לנסות ולהצדיק את גיל פרישת חובה על ידי אמירות כמו 'ההכרח לפנות מקום לצעירים', או 'גיל הפרישה הוא חלק מעסקת חבילה שבה העובד נהנה לאורך שנים מביטחון תעסוקתי ומקידום בדרגה על פי ותק', המעסיקים, בכללם הטכניון, נעשים שבויים בידי מוסכמה שהם יצרו. מדובר בסטריאוטיפ של מבוגר לא מתפקד, והתוצאה היא שהציבור מצפה לראות מבוגרים במצבי פרישה".
היה ויזכה גביש בתביעה, תהיה לך השלכה נרחבת על עובדים רבים במשק הנושקים לגיל פרישה ומעוניינים להמשיך בכהונותיהם.
בטכניון ציינו בתגובתם כי הם לומדים את התביעה שהובאה לידיעתם באחרונה.
