התקנות החדשות בנוגע לדיווח ליצרני הגמל, שיכנסו לתוקפן בתחילת 2016, גורמות לא מעט כאבי ראש ונדודי שינה לכל שחקני התחום, החל במעסיקים, דרך חברות השכר וכלה בסוכני הביטוח. אבל מסתבר שיש כמה נקודות לזכותן של תקנות אלה לפחות מנקודת הראות של העובד החוסך.
"התקנות החדשות יציפו על פני השטח את אי ההתאמות בין מה שרשום ומדווח בתלושי המשכורת, לבין מה שרשום אצל יצרני גמל ומדווח להם", אומר מלכיאל רחמים, משווק פנסיוני, בשיחה עם HRus "עד כה, בכל פעם שהיו אי הבנות כלשהן לגבי ההפקדות למוצרי הגמל, נהגו להפקיד את הכסף בחשבון מעבר (תחת הסיווג 'פנדינג') עד להבהרת הבעיה והטיפול בה. זה יצר מצב בו לעיתים היו כספים שנותרו ב'פנדינג' לאורך זמן.
"במקרים בהם העובד עזב את מקום העבודה לפני שהבעיה טופלה, בעת שכספו היה עדיין ב'פנדינג', לא היה מי שיטפל בכסף, שכן בהגיעו למקום העבודה החדש, הוא עבר לטיפולו של סוכן ביטוח אחר שלא טיפל בספיחים מהעבר. כתוצאה מכך עובדים הפסידו כסף. התקנות החדשות לא מאפשרות להשאיר דברים לא מטופלים, ומאלצות את כל השחקנים להציף את הבעיות הקיימות".
אילו תקלות פוטנציאליות נוספות לרעת העובד מקבלות מענה על ידי התקנות החדשות?
"כאשר עובד עזב את מקום עבודתו לדוגמה, בעיקר אם הוא התפטר מרצונו או נטש (הפסיק להגיע לעבודה בלי להודיע), תלוש המשכורת שלו הפסיק לעבוד. מאחר שבמקרים כאלה גם לרוב אין לו פיצויים ולכן אין טופס 161, לא דווח ליצרן הגמל שהעובד הפסיק לעבוד. אלא שבינתיים, מאחר שאין תלוש משכורת, גם אין הפרשות. וכשאין הפרשות, לאחר שלושה חודשים יש סיכוי שהכיסויים בפוליסה יופסקו (ויחל תהליך של התראות ולעיתים גם סילוק פוליסה).
"הודות לתקנות החדשות, מקרים כאלה כבר לא יוכלו להתקיים. מצבו ומעמדו של כל עובד חייב להיות מדווח בכל חודש. אם הוא יצא לחופשה ללא תשלום, חייבים לדווח שהוא בחופשה ללא תשלום, אם קרתה לו תאונת עבודה וכתוצאה מכך אין אפשרות להמשיך להעביר את הסכום לחברת הביטוח, המעסיק חייב לדווח על כך, אם הוא עזב או נטש, המעסיק חייב לדווח".
מלכיאל מסביר, כי "ברגע שמתקבל בחברת הביטוח דיווח על סיבת ההפסקה של ההפרשות בתלוש המשכורת, היא חייבת ליצור קשר עם העובד, להסביר לו את משמעות הפסקת ההפרשות לביטוח, ולאפשר לו להמשיך לרכוש בעצמו את הביטוח, את קצבת השארים ואת ביטוח אבדן כושר עבודה. אחרת, כאמור, לאחר שלושה חודשים של אי תשלום, הכיסויים הביטוחים יופסקו. יש לכך חשיבות רבה עוד יותר במקרים של חופשה ללא תשלום הנמשכת יותר משלושה חודשים, ובמקרים בהם העובד נמצא בחופשת מחלה במשך תקופה מסוימת מעבר לימי המחלה הקבועים לו בחוזה, ולא מקבל תלוש משכורת. אם הוא לא ממשיך את הביטוח בעצמו, הוא יוכל לחזור לכיסוי ביטוחי רק בכפוף להצהרת בריאות חדשה. כך שאין ספק שהתקנות מאפשרות לשמור על רצף הביטוחים ולכן מגדילות את רקמת ההגנה לעובדים השכירים".
לדברי מלכיאל, סוג אחר של שמירה על זכויות העובדים הוא השבת תשלום ביתר. "לעיתים מעסיקים מפקידים לעובדים עבור ההפרשות הפנסיוניות סכום גבוה מדי", הוא מסביר. "עד כה נהגו לתקן רטרואקטיבית בלי ליידע אף אחד. כלומר, מעסיקים משכו בחזרה את הכסף הנוסף מחברת הביטוח. המצב הזה לא יתקיים עוד. התקנות החדשות קובעות כי המעסיק רשאי להגיש בקשה למשיכת הכספים בסכום שהופקד ביתר, אבל הבקשה מועברת על קובץ נפרד, ולא בקובץ השוטף. כלומר, לא ניתן עוד לרשום סכום במינוס ולמשוך אותו מחשבון העובד. לכן מעתה צפוי שמעסיקים יקפידו יותר על דיווח נכון. אני חושב שיש מקום להוסיף בתקנות דרישה מהמעסיק לפרט למה הוא מבקש לקבל מחברת הביטוח בחזרה את הכספים שהפקיד. ניתן לנסח טופס עם מגוון סיבות להחזר כספים לסימון באיקס.
"בשורה התחתונה, התקנות החדשות יאפשרו להקטין את מספר הטעויות בדיווח ליצרני הגמל. חלק מהעובדים של יצרני הגמל יוכלו לעבור לתחום התמיכה במעסיקים. זה יחסוך משאבים רבים, ולאחר שיסתיימו חבלי הלידה, גם יחסוך זמן טיפול למעסיקים".
אך לא הכל וורוד כפי שכבר ראינו… ישנם גם חששות כי תיווצר פגיעה בעובדים בעקבות הרפורמה בפנסיה (כתבה שנייה בסדרה), כמו גם – פגיעה במעסיקים בעקבות השינויים בדיווח הפנסיוני (כתבה שלישית בסדרה). עוד על השינוי עצמו ניתן למצוא בכתבה הראשונה בסדרת הראיונות עם מלכיאל רחמים: השינויים ברפורמה הפנסיונית בראי משאבי האנוש.
