המחיר של היעדר שינה למשק האמריקאי- כ-63 מיליארד דולר בשנה

המחיר של היעדר שינה למשק האמריקאי- כ-63 מיליארד דולר בשנה

ממחקרים מגלים כי צמצום שעות השינה לטובת הגדלת ההספק במשרד אינו יעיל בשל אובדן ימי עבודה וירידה בתפוקה של העובדים

שיתוף
חוסר שינה

מסתבר שהמחויבות הגבוהה של האמריקאים לקריירה שלהם על חשבון שעות השינה עולה מיליארדי דולרים למעסיקים שלהם. מעבר לנטילת ימי מחלה רבים בשל התשת הגוף, העייפות פוגעת ביכולת קבלות ההחלטות, היצירתיות והחדשנות של העובדים.

במגזין האמריקאי Fiscal Times דווח כי כמעט רבע מכוח העבודה בארצות הברית סובל מאינסומניה (היעדר שינה) כרונית או אקוטית, העולה למשק האמריקאי ב-367 מיליון ימי עבודה בשנה ולמעסיקים בהפסד של 63.2 מיליארד דולר, המשולמים עבור טיפולים רפואיים וירידה בתפוקה.

נראה כי רבים מן האמריקאים תופשים את השינה כ"מותרות" שרצוי לצמצם על מנת להפנות את הזמן לעיסוקים אחרים. עם זאת, כפי שמתברר, מדובר בחשיבה שגויה הנובעת מחוסר המודעות לגבי תפקידה המרכזי של השינה המלאה בבריאות הגוף והמוח.

כיצד חוסר שינה פוגעת בקריירה?

  1. פגיעה בלמידה, בזיכרון וביכולת לפתור בעיות

    השינה מחולקת למספר שלבים שחלקם מחזוריים, כאשר המרכזיים שבהם הנם שלב "שנת הגלים האיטיים" ושלב REM- שנת החלום. שינה בת שבע או שמונה שעות אמורה להספיק על מנת להשלים תהליכים אלה ושקם את הגוף ואת הנפש מהבלאי שעברו במהלך היום.

    ב"שנת גלים איטיים" המאפיינת את ארבע השעות הראשונות לשינה, מתרחש איזון הורמונלי, חידוש רקמות, וחידוש מלאים גופני. בארבע השעות הנותרות בהן מתרחשת שנת החלום , תפקוד המוח מקבל את העדיפות בתהליכי השיקום, כאשר זיכרונות ולמידה מתגבשים במהלכה, כך מסבירה ל- Fiscal Times פאטי טאקר, מומחית לשינה. מחקרים רבים מלמדים שגיבוש למידה מחייב שנת לילה מלאה. יתרה מכך, מחסור בשינה הנו גורם מרכזי לכמה מן התאונות החמורות ביותר שנרשמו בהיסטוריה המודרנית, אחת מהן הנה התאונה הגרעינית באי שלושת המילין בפנסילבניה ב-1979, במהלכה הותכה ליבת כור גרעיני ויסודות רדיואקטיביים השתחררו לאוויר. בניתוח האירוע נמצא כי הגורם היה כשלון בתפקוד תחת לחץ. אירועים נוספים שהרתחשו בנסיבות דומות היו התפרצות הכור בצ'רנוביל, אסון מיכלית הנפט אקסון ולדז והתפוצצות ספינת החלל צ'אלנגר.

  2. פגיעה ביכולת קבלת החלטות אתיות

    טאקר מציינת שמחקרים הוכיחו שקבלת החלטות אתיות משתנה כשהאדם סובל ממחסור בשעות שינה. במצב מסוג זה אנשים אינם מסוגלים להבין את הדקויות הנדרשות לצורך קבלת החלטות ראויות, שכן תגובותיהם נוטות להיות קשוחות יותר וגמישות פחות. מחקר שבוצע באוניברסיטת דיוק האמריקאית בשנת 2011 העלה שאנשים מחוסרי שעות שינה נטו לבצע בחירות בעלות דגש על רווח כספי. מחברי המחקר הסיקו שזו הסיבה שבגינה מחסור בשינה גורם להימורים להיראות מפתים יותר עבור רבים. באופן דומה, מהמרים שמשחקים מאוחר בלילה נלחמים לא רק בסיכויים הקלושים לזכות, אלא גם בנטייתו של המוח העייף לתור אחר רווחים, בזמן שהוא מתעלם ממשמעותם של הפסדים פוטנציאליים.

  3. פגיעה ביכולות היצירתיות והחדשנות

    שנת החלום עשויה ליצור חדשנות באמצעות מחשבות שמחוץ לעולם הזה. זאת בשל התהליכים המנטליים שמתרחשים בחלום המאפשרים לנו ליצור עולם שמתפקד על פי התנאים שלנו, לדבריו של ד"ר יאטין ג'. פאטל, מחבר הספר Sleep Well, Lead Well (ל"ישון היטב, להנהיג היטב"). כלומר, כל רגעי התובנה מתרחשים במהלך שנת החלום. פול מקרטני למשל סיפר שכתב את Yesterday לאחר שנעור מחלום. "היה פסנתר ליד המיטה שלי. התעוררתי בוקר אחד עם מנגינה נפלאה בראשי… ניגשתי לפסנתר ומצאתי את האקורדים שלה… היא באה אלי בחלום". גם סופר המתח סטפן קינג אמר שההשראה לרב המכר שלו"מיזרי" באה לו בחלום.

לסיכום, ככל שמפתה ללכת לישון כאשר כל המטלות הושלמו, חשוב לזכור שאת אותן המשימות אשר נאבקנו להשלים על אף העייפות, קרוב לוודאי שוהיינו יכולים לבצע טוב יותר למחרת אילו הלכנו לישון בזמן.

 

כדי ללמוד עוד על אסטרטגיות רווחה, אתם מוזמנים לקחת חלק בכנס רווחה שייערך בקרוב. לפרטים מלאים לחצו כאן!

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה