כידוע אחוזי ההתייצבות במקומות העבודה נמוכים באופן יחסי וכאשר מעגלי ההשפעה של המצב מתרחבים והצעקות נשמעות כבר במחצית הארץ, הבעיה הגדולה היא מי ישלם על הנזק שנגרם לארגונים.
אז מה הם זכויות העובדים? האם עובד יכול להיעדר מהעבודה בגלל המצב הביטחוני? מה החברות יכולות לעשות? – מדריך למנהל משאבי האנוש לזמני חירום.
על מנת ללמוד עוד על אודות דיני עבודה, אתם מוזמנים לכנס דיני עבודה שייערך בקרוב. לפרטים מלאים לחצו כאן!
היעדרות מעבודה בשעת חירום
חוקי העבודה אינם מתייחסים למקרים של הפסקות בעבודה או היעדרות מעבודה כתוצאה ממאורעות חיצוניים או מחמת "כוח עליון".
כמו-כן, עד למועד כתיבת שורות אלה, לא פורסמה כל הוראה המחייבת מעבידים בתשלום שכרם של עובדים שנעדרו מהעבודה בדרום ו/או לא תוקן חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, בדבר פיצוי לעובדים ו/או למעסיקים בגין אובדן שעות עבודה במקרה כמתואר.
"שעות עבודה" מוגדרות בחוק שעות עבודה ומנוחה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה…"
לכן, אם עובדים ייעדרו מעבודתם מיוזמתם, במצב כמו זה השורר כיום בדרום הארץ, מצב אשר אינו בשליטת המעביד, הם לא יהיו זכאים, על-פי החוק, לתשלום שכרם, אלא בהתקיים הסכם מיוחד בין הצדדים.
זאת, להבדיל ממקרה בו עובדים הגיעו לעבודתם בתחילת יום העבודה אך מעבידם הורה להם, במהלך יום העבודה, לחזור לביתם או – שמלכתחילה הודיע להם המעביד לא להגיע כלל לעבודה – במקרה כזה הם יהיו זכאים לשכר עבודה עבור אותו יום.
סביר להניח כי משרד התמ"ת, משרד האוצר וההסתדרות יגיעו להסדר בנושא, כפי שהיה בעבר, אך עד כה לא פורסמו תנאים והטבות לתושבי הדרום שנעדרו ממקום עבודתם עקב המצב הביטחוני.
חופשה או חופשה מאורגנת
בצד זכויות המעסיקים ישנה אפשרות נוספת שעומדת בפני המעביד והיא להודיע לעובדים על יציאתם לחופשה או ל"חופשה מרוכזת" ("מאורגנת"), בתשלום. המעביד רשאי להורות כך, שהרי קביעת לוח המועדים, בהם יצאו עובדים לחופשה היא מסמכויותיו. אמנם, בדרך-כלל, יש להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו, אך בסופו של דבר, המעביד הוא זה "הנותן" חופשות או קובע מועדן.
לפיכך, מעביד רשאי "להוציא" את עובדיו, במצב כמו זה השורר בימים אלה בדרום הארץ, לחופשה מאורגנת, אך זאת, כמובן, בתנאי שישלם לעובדים "דמי חופשה" ויזקוף את הימים בהם ייעדרו מעבודתם, עקב החופשה המרוכזת, על-חשבון ימי חופשתם הצבורה. המעביד לא יהיה רשאי לכפות על עובד יציאה לחופשה מרוכזת (אם הלה מוכן לבוא לעבודה), אלא אם נותרו לזכותו של העובד ימי חופשה בלתי מנוצלים; המעביד יהיה רשאי לכפות על עובד, שלא נותרו לזכותו ימי חופשה בלתי מנוצלים, לשבות מעבודתו – רק אם ישלם את שכרו של הלה באותה תקופה.
(בעניין זה יש להוסיף, כי על תקופת חופשה של שבעה ימים קלנדריים ומעלה חייב המעביד להודיע לעובדיו 14 יום מראש – וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק חופשה שנתית).
חופשה ללא תשלום
בהקשר האמור, מעביד רשאי להסכים עם עובדיו על יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופת החירום. אם הדבר מוסכם על שני הצדדים.
חוק שירות עבודה בשעת חירום
חוק שירות עבודה בשעת חירום הינו סעיף נוסף שמנהלי משאבי אנוש צריכים לשים אליו לב הנוגע לגיוסם של עובדים במקצועות נדרשים גם אם עבודתם הנוכחית אינה בתחום הנדרש, זאת לאור הסמכתם בביצועה. פרטים נוספים על סעיפי החוק וההתייחסות במקרים בהם עובד הארגון גוייס לביצוע עבודה (לא גיוס צבאי) מפורטים בכתבה זו.
איסור פיטורים
לסיום יש להדגיש כי בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006, נקבע איסור על פיטורי עובדים שנעדרו מעבודתם בעת מצב חירום ו/או לצורך השגחה על ילד במצב חירום ובהתאם להוראות כוחות הביטחון. כמו כן, חל איסור על פיטורים של עובד שגוייס בצו לשירות מילואים במהלך שירותו ועד ל-30 יום מיום חזרתו לעבודה.
