מחלות במקום העבודה
הסתיו נפתח אמנם בשמים כחולים, אבל החורף הגיח במלוא מרצו, הלילות קרים ומזמן כבר אפשר להרגיש את עונת הצננת באוויר. הפעם זוהי אינה צננת המזגנים של הקיץ, אלא אחותה החורפית. מקומות עבודה הם מקום מצוין עבור נגיפים להתפשט בו, מכיוון שהם סגורים ויש בהם משטחים ומרחבים משותפים לאנשים רבים.
על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), אנשים מצוננים נמצאים בשלב המדבק ביותר ביומיים עד שלושה הראשונים מאז שנדבקו בעצמם. כושר ההדבקה חולף לרוב ביום העשירי למחלה. מחלת השפעת היא המידבקת ביותר, והחולים בה עלולים להדביק אחרים זמן קצר אחרי שהזדהמו בנגיף. החדשות הרעות הן, שנדבקים טריים בשפעת אינם מודעים בהתחלה לנוכחותו של הנגיף בגופם, מכיוון שהתסמינים מתחילים להופיע רק כעבור יממה. חולי השפעת עלולים להדביק את הסובבים אותם עד חמישה ימים לאחר הופעת התסמינים.
- הדבקה דרך העיניים והאף. נגיפי מחלות הקור הם קשוחים ויכולים לשרוד עד שלוש שעות על משטחים. נתיב הדבקה שכיח הוא מגע בידיים במשטח מזוהם, ואז נגיעה בידיים באף או שפשוף העיניים. הנגיפים חודרים דרך תעלות הדמע או דרך הסינוסים ומזהמים את מעברי האף. גם נגיפי שפעת יכולים לחדור לגוף בנתיב זה.
- שאיפה. שאיפה של חלקיקים נגיפיים היא הנתיב השכיח ביותר לזיהום בנגיפי שפעת. זהו גם נתיב הדבקה נוסף עבור נגיפי ההצטננות, כאשר רסיסי ליחה הנשיאים באוויר נשאפים לאפו או לגרונו של אדם אחר.
כאמור, נגיפי צינון ונגיפי שפעת מתפשטים בקלות הרבה ביותר במקומות שבהם אנשים מתקהלים. נוסף על כך, הנגיפים מחוללי ההצטננות הנפוצים ביותר שורדים טוב יותר כאשר הלחות נמוכה, בעיקר כאשר מזג האוויר בחוץ קר. אוויר יבש גורם גם לריריות האף להתייבש, מה שמסיר את אחד מקווי ההגנה והופך את האדם פגיע יותר לזיהומים נגיפיים.
מניעה
אין שום דרך שתבטיח מניעה מוחלטת של הידבקות בנגיפים במקום העבודה. אך ישנם שני אמצעים שנחשבים לגורמי המניעה היעילים ביותר:
- רחיצת ידיים בסבון לעתים קרובות, בכל פעם במשך 20 שניות לפחות. הכוונה ב"לעתים קרובות" היא לאחר כל מקרה שבו יש חשש שנגעתם במשטח מזוהם, כמו פניו או ידיו של אדם אחר, ידית של דלת, ידית של קומקום חשמלי, טלפון שגם אחרים משתמשים בו וכדומה. בנוסף יש להשתמש בחומר מחטא בין רחיצות הידיים.
- מניעת מגע קרוב עם כל אדם שחלה בצינון או בשפעת.
למה זה חשוב? כי המחלות גורמות לאובדן ימי עבודה רבים ולנזק כלכלי משמעותי. על פי דן אנד ברדסטריט ישראל, כ-9% אחוזים מתושבי המדינה חולים בכל שנה בשפעת. בשנת 2011 היקף נזקי מחלות החורף הגיע ל-2.2 מיליארד שקלים שהתפזרו בין אובדן ימי עבודה של החולים, עלויות בגין בדיקות, חיסונים וביקורים אצל הרופא, אשפוז מבוגרים או ילדים וכן אובדן ימי עבודה של הורים שילדיהם חלו. על פי תחשיב B&D, אם אדם חולה בממוצע חמישה ימים בעונה ומצרפים למספר זה ימי מחלה של ילדים, המשק הישראלי מפסיד כ-1.2 מיליון ימי עבודה.
