משה ברנר
עו"ד משה ברנר, שותף במשרד מ. פירון אשר נמנה מזה שנים ארוכות על צמרת משרדי עורכי הדין בישראל, הקדיש את הרצאתו בכנס דיני עבודה שהתקיים ב-15 בספטמבר לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
עו"ד ברנר פתח את הרצאתו כך: "זה חוק חדש יחסית שלדעתי צריך היה לקבל יותר תשומת לב ממעסיקים. חוק שצריכה להיות לגביו יותר ביקורת מעצם התלונות שהתרבו בתוך הארגון. דיני עבודה וחוקי עבודה מכילים סנקציות כלפי מעסיקים שלא מקיימים את החוק. למה צריך חוק חדש שהוא חוק על חוק שבא להגביר אכיפה של חוקים אחרים? זוהי פשיטת רגל של הממשלה!".
החוק לא יצר חיובים חדשים או זכויות חדשות לעובד!
החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה זכה לכותרות באמצעי התקשורת. הרבה מאוד סיסמאות, הרבה מאוד סימני שאלה, חוסר ודאות ולא מעט תסכול בקרב קהילת המעסיקים. ואולם כבר מההתחלה החוק להגברת אכיפה על דיני עבודה הסתמן כמהלך שבא לפגוע במעסיקים, להקשות עליהם, לעתים שלא בצדק ולאו דווקא על ה"עבריינים הכבדים" – החוק לא יצר חיובים חדשים או זכויות חדשות לעובד. זהו חוק על חוק שנועד לתת למדינה כלים לאכוף חוקים קיימים.
משנת 2012, עם כניסת החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה לתוקף, תקציב האכיפה של משרד הכלכלה גדל. הוא למעשה הוכפל ואף ישולש בעתיד. נציגים רבים עברו הכשרה מהירה בדיני עבודה והם יוצאים לשטח לבדוק מעסיקים. הם מקבלים מידע (ממלשינים בין היתר), שומעים ובודקים תלונות יזומות של עובדים. אין הרבה תלונות יזומות. העובדים יכולים להגיש תלונה אנונימית אבל יודעים שזה יגיע אליהם. משרד הכלכלה יוזם פעילות רבות בשטח.
הליקויים המרכזיים שמתגלים אצל מעסיקים במסגרת אותן בקרות פתע קשורים בניהול לא נכון של תלושי השכר, אי מסירת הודעה מפורשת לעובד בדבר זכויות, אי ניהול פנקס עובד, אי הפרשה לגמול פנסיה או אי ציות לצו הרחבה בענף, פיגור בתשלום השכר.
כיצד ניתן להישמר ולהימנע מליקויים?
אחד הליקויים המרכזיים שפקחי משרד הכלכלה תופסים נוגע לתלושי השכר. למרבה המזל, זה פשוט להתמודד עם הבעיה הזו. התלושים חייבים לשקף את תנאי העסקת העובדים. עובדים רבים לא יודעים לקרוא תלושי שכר. לכן המחוקק נתן הוראה איך תלוש שכיר צריך להראות.
התלוש חייב להיות ברור וקריא לעובד. התלוש חייב לשקף לעובד (וכמובן לפקח של משרד הכלכלה) בדיוק מה מגיע לעובד בהיבט של שכר, שעות נוספות, הפרשים, ניצול ימי חופשה, נסיעות וכל רכיב שמשולם לעובד או שהוא זכאי לו צריכים להופיע בצורה קריאה וברורה על גבי התלוש.
ליקוי שכיח נוסף שמתגלה בביקורות של פקחי משרד הכלכלה נוגע לאי מסירת הודעות לעובד (חוק מ-2002). חוק זה קובע שיש להודיע לעובד הודעה רשמית בדבר תנאי העסקתו. אין חובה להסכם עבודה בכתב אבל יש חובה לתעד את תנאי העסקתו בכתב. גם כאן יש מדריך ישיר פשוט וברור של מה צריך לכלול בהודעה לעובד. אבל יש המון תקלות. סעיף 2 א' להודעה לעובד מפרט מה מוסרים לעובד על תנאי העסקה בתחילת העבודה. חשוב שכל מעסיק יכיר את החוק ויעבוד על פיו בין אם הוא מגיש לעובד הסכם עבודה (בנוסף) ובין אם לא.
גם במהלך ההעסקה יש לתת לעובד הודעות המתייחסות לשינויים ועדכונים בתנאי העסקתו – בכתב. עו"ד משה ברנר: " אני ממליץ למעסיקים לתעד שיחות ולמסור לעובדים הודעות מעודכנות המתייחסות לעמלות, הפרשות גדולות יותר, העלאת שכר, שינוי המודל לחישוב עמלות, בונוסים חדשים וכל שינוי ועדכון. אם זה שיוני מכוח החוק כמו תוספת ליום הבראה או תוספת ותק לצורך חופשה שנתית (וזה מופיע בתלוש) – אין צורך למסור הודעה. אבל כל דבר אחר יש לתת הודעה בכתב ולתעד בתיק עובד."
אם המעסיק לא ניהל שעות עבודה, העובד יוכל לבוא בטענות ודרישות ונטל ההוכחה יהיה על המעסיק!
אי ניהול פנקס שעות עבודה הוא אחד הליקויים השכיחים כאמור שבגינם מעסיקים משלמים קנסות אך בנוסף לכך שהמעסיק משלם מחיר פעם אחת למדינה, הוא חשוף לתביעה מצד העובד. רישום שעות עבודה של כל עובד זו לא חובה חדשה. זו חובה ותיקה שלא קיימו אותה הרבה שנים. כיום, כשעובד תובע על שעות נוספות, חזקה שהטענה שלו נכונה אם המעסיק לא מציג רישום שעות עבודה. מעסיקים שלא נהגו לרשום שעות נוכחות – עומדים מול סנקציה פלילית וקנסות כספיים. הם חשופים כעת לתביעות כשהחזקה היא שטענת העובד תתקבל אלא אם כן המעסיק יוכיח אחרת.
עו"ד ברנר: "החובה לנהל פנקס שעות עבודה היא כבר לא בעייתית. נהפוך הוא, היום דווקא פשוט יחסית לתעד שעות כי יש לנו כל מיני דרכים לעשות זאת דרך תוכנות מחשב, אינטרנט, רישום ביומטרי ועוד. אין סיבה שמעסיק לא ינהל פנקס שעות עבודה מסודר שלא יותיר מקום לספק."
אי יישום צו הרחבה בעניין הפנסיה כרוך בקנס של 35,000 ש"ח
ליקוי נוסף שמשרד הכלכלה רואה ומתייחס אליו בחומרה רבה הוא אי סדרים בהפרשות פנסיוניות. עו"ד ברנר: "עד 2008 לא הייתה חובה להפריש פנסיה לעובד אבל מצו הרחבה ראשון ושני ב-2011 זה כן חובה למרות שזה לא חוק. הכנסת לא חוקקה חוק! זה מחייב אבל זה נעשה בדרך עקומה. ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים עשו הסכם קיבוצי המחייבים חלקים גדולים במשק. ההסכם הזה הוא לא ניסוח הכי טוב בעולם. שר התמ"ת דאז נתן הוראה על כל המשק…כיום החומרה של אי יישום נכון של צו הרחבה בעניין הפנסיה נתפש חמור מאוד והוא כרוך בקנס של 35 אלף שקלים בגין כל תקלה (מדעת או שלא מדעת, עבירה קטנה או גדולה). צריך להכיר את ההוראה הזו כי מעסיק שלא יתנהל נכון בכל הקשור להפרשות פנסיוניות יישא בתוצאות".
המגמה: פחות התראות מנהליות והרבה יותר קנסות למעסיקים!
למרות הנתון שפרסם משרד הכלכלה ב-2013 על כ-2,000 התרעות מנהליות, המגמה היום הפוכה. היום ישנם הרבה יותר עיצומים. אין נטייה להתראות מנהליות. רק מעסיקים שזו עבירה בודדת או שלא נתפסו ב-5 או 3 השנים האחרונות. בנוסף, התראה מנהלית ניתנת רק אם המעסיק ביצע עברה על עובדים בודדים. אם מעסיק עבר את אותה עבירה על 15 עובדים, הוא לא יקבל התראה מנהלית אלא סנקציה.
מדרג הסנקציות הוא עוד סוגייה שכדאי שמעסיקים יכירו. יש מדרג של סנקציות על עיצומים כספיים החל מסך של 5000 ש"ח למקרה. המדרג הבא הוא 20,000 ש"ח ולאחר מכן 35,000 ש"ח. זהו סכום קבוע וסגור. אין מקום לחישובים ושיקולים נוספים. אם מעסיק ביצע עבירה על 10 עובדים והקנס על כל מקרה הוא 5,000 ש"ח אז המעסיק יישא בקנס בסך 50,000 ש"ח. זו המשוואה.
עו"ד ברנר: "העיצומים הכספיים לא מבטלים אפשרויות אחרות ונזקים אחרים אם העובד מהצד שלו בוחר לתבוע. הסנקציות הכספיות – הגבוהות – הן סנקציות שהמדינה מטילה. זה לא אומר שהמעסיק לא יתבע על ידי העובד שלו בגין אותם ליקויים בבית הדין לעבודה!".
חשוב שמעסיקים ידעו את התקנות מכוח החוק: אם המעסיק לא הפר כל הוראה בחוקי העבודה ב-5 השנים האחרונות אפשר להוריד את הסנקציה ב-40%. אם המעסיק לא הפר את הוראה הספציפית ב-5 שנים האחרונות, ניתן להוריד עד 20%.
הדרך להתמודד עם הסנקציות היא קודם כל להגביר ידיעה ומודעות. כאשר מגיעים פקחים ומוצאים ליקויים הם שולחים מכתב. צריך לקרוא היטב את כל השורות הקטנות. אפשר להתנגד לכוונה להטלת סנקציה ולנמק, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין.
