הונאת עובדים – האם אתם בסיכון?

הונאת עובדים – האם אתם בסיכון?

3 מתוך 10 עסקים חשופים במידה זו או אחרת להונאה מצד העובדים. כיצד נלחמים בסיכון? כיצד ניתן להגן על החברה מפני הונאת עובדים? ומי הם העובדים שבסיכון לבצע הונאה?

שיתוף
הונאת עובדים

מבנק ועד לפיצוציה, חברת הזנק המפתחת פטנט חדש ועד לרשת קמעונאית גלובלית אשר מחזיקה בבסיס נתונים של מאות אלפי לקוחות, כל חברה במשק חשופה במידה זו או אחרת להונאה מצ העובדים.

על פי מחקרה של ג'נין דרייבר, מחברת הספר You Can't Lie to Me (אתה לא יכול לשקר לי), עולה כי 3 מכל 10 עסקים חשופים לגניבה מצד העובדים. דרייבר, אשר עוסקת בהכשרת סוכנים עבור גופים כמו ה-CIA  וה-FBI כמומחית בתחום ההונאה, פירסמה את תוצאות המחקר שלה באתר Human Resources Inc.

על פי דרייבר, כל בעל עסק במשק חשוף לפרשת הונאה בקנה מידה זה או אחר. "אני יכולה לספר על מקרה של רופא שיניים שעבד עם סיעת במשך 30 שנים. כשהסייעת נקלעה לקשיים פיננסיים ועמדה להפסיד את הבית שלה, היא זייפה את החתימה שלו כדי להשיג הלוואה. הסייעת הצליחה להיחלץ מפשיטת רגל מבלי שרופא השיניים ידע או אפילו חשד במאומה אולם הבנק שלח אליו מכתב במועד סילוק ההלוואה. דעו לכם, זה לא מחוסר הבית מעבר לפינה שמאיים עלינו זה האנשים שאנחנו מכניסים לעסק, שעובדים איתנו ושבהם אנחנו נותנים אמון."

כיצד ניתן להגן על החברה מפני הונאת עובדים?

על פי דרייבר, זה לחלוטין לא מקרה שכיח רק בקרב מעסיקים לא חכמים, זה יכול לקרות למנהלים החכמים והמסודרים ביותר. רוב המנהלים לא רואים שהעובדים שלהם מרמים אותם כי הם בכלל לא מסוגלים לתאר לעצמם שמשהו כזה מתרחש אצלם. אתה לא מגלה מה שאתה לא מחפש. אז כיצד בכל זאת מזהים סיכון או מונעים אותו? דרייבר מציעה לפעול על פי מודל שנקרא 'משולש ההונאה'.

משולש ההונאה זה מצב שבו:

  1. לעובד יש גישה לכסף ו/או למידע כלכלי (החל מגישה ישירה לקופה ועד ליכולת להגיע לחשבונות בנק של העסק ו/או של לקוחותיו ולבצע פעולות כלכליות).
  2. כאשר העובד מתמודד עם בעיות כלכליות כמו חובות על הבית, אחד מבני הזוג מאבד את מקום עבודתו, חובות בשל הימורים וכיו"ב.
  3. העובד מסוגל 'להצדיק' את המעשה שלו. עובדים רבים שגונבים מסבירים שהם פעלו כך כי מגיע להם, כי הם לא תוגמלו על עבודה מאומצת, שעות עבודה מרובות ונאמנות למעסיק לאורך השנים. עובדים רבים שגונבים מהמעסיקים שלהם טוענים 'להגנתם' שלא הייתה חלוקה צודקת וזו הייתה דרכם להשיג את מה שמגיע להם באופן טבעי. עובדים שביקשו העלאת שכר ולא קיבלו, עובדים שנוטים להתלונן לעתים קרובות על כך שהם לא מתוגמלים מספיק ושחלוקת העוגה איננה הוגנת – הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליזום או לקחת חלק בהונאה.

על פי התאוריה של דרייבר, כאשר מי מבין העובדים מתאים לכל שלושת הקטגוריות כלומר: יש לו גישה לכסף, יש לו בעיות כלכליות ומניע מידי והוא רואה עצמו כמי שראוי לקבל יותר – אזי הסיכוי שהוא יבצע הונאה במקום העבודה הוא הגבוה ביותר ביחס לשאר העובדים.

כדי להגן על העסק מפני הונאות עובדים על המעסיק להיות עם היד על הדופק. עליו לשים לב לשתי קבוצות של עובדים: כאלה שמתמודדים עם מציאות כלכלית קשה באופן תמידי או בעקבות משבר וכאלה שמרבים להתלונן על קיפוח וסבורים שהם קורבן לחלוקה בלתי צודקת. כמובן שכאשר עובדים העונים על שתי הקטגוריות הם גם בעלי גישה לכסף או למידע רגיש שווה ערך, יש לשים עליהם עין שבעתיים ולפקח אחר ההתנהלות שלהם.

כמובן שיש לבצע בדיקות רקע לפני שמגייסים עובדים ובין השאר, חשוב לבדוק גם רקע כלכלי כדי לפסול מראש מועמדים שנמצאים בחובות מול חברות האשראי כי לאלה יש נטייה לקחת סיכונים.

לסיכום, חשוב להעביר לעובדים את המסר שהם מוערכים ושסומכים עליהם אבל – לא סומכים על איש בעיניים עצומות. יש לבצע בדיקות שגרתיות ובדיקות פתע (ספירת קופה, בדיקת התאמות בחיובי האשראי, ספירת קופה קטנה וכיו"ב) כדי לשדר לעובדים החדשים כמו גם לוותיקים שהארגון פותח עיניים וכי אם מי מהם שוקל הונאה, רוב הסיכויים שהוא יכשל.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה