מכתב פיטורים
חוקי העבודה במדינת ישראל מגנים הן על העובד והן על המעביד מפני סיום פתאומי ומיידי של הסכם העבודה ביניהם. ללא קשר להליך השימוע, שנועד לאפשר לעובד הזדמנות ללמוד על כוונת מעסיקו לפטר אותו, לטעון את טיעוניו מנגד ולנסות לשפר את תפקודו על מנת להציל את משרתו, ומעבר לחובה המוטלת על עובד שחש שחלה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו להתריע במידית ולתת למעסיק זמן לפעול כדי לתקן את המצב – חוקי העבודה מגנים על שני הצדדים מפני מצב של הפסקה (חד צדדית כאמור) מיידית של הסכם העבודה.
הודעה מוקדמת הינה תנאי לכך שהפסקת ההתקשרות בין הצדדים לא תגרום נזק עצום מצד אחד למעסיק – שנותר ביום בהיר אחד ללא כוח עבודה, ומצד שני לעובד שנותר ביום בהיר אחד ללא מקור הכנסה.
מערכת זו נשמעת הוגנת כלפי שני הצדדים, אולם יתכנו מקרים בהם הצדדים יחליטו לא להמשיך את עבודת העובד בפועל מרגע מתן ההודעה על התפטרות.
סיום עבודה בפועל בטרם מועד הסיום הרשמי של ההתקשרות – זה אפשרי אך יש לכך מחיר!
חובתו של מעביד למסור לעובד מכתב פיטורים (לאחר הליך שימוע כאמור), ובו פירוט מועד מסירת ההודעה ותאריך סיום העבודה בפועל. מנגד, עובד שבוחר להפסיק את עבודתו אצל המעסיק מחויב לתת לו הודעה המפרטת את תאריך המסירה ואת מועד סיום העבודה בפועל. ההודעה המוקדמת נועדה כאמור לתת לצד השני זמן להיערך לסיום הסכם העבודה – למעסיק למצוא מחליף או לעובד למצוא מקום עבודה חילופי.
כעקרון, הודעה מוקדמת נועדה כאמור לאפשר לצדדים להיערך כיאות למועד סיום ההתקשרות ביניהם, כשהמטרה הינה שהעובד ימשיך לעבוד אצל המעסיק, תמורת שכר מלא, במשך כל תקופת ההודעה המוקדמת. אולם יתכנו מקרים שבהם העובד לא יעבוד בפועל ממועד מתן ההודעה המוקדמת ועד לתאריך הסיום הרשמי.
ויתור על ימי העבודה מיום ההודעה
על פי החוק, עובד צריך להמשיך לעבוד כרגיל בימים שלאחר מתן ההודעה, אולם ישנם מקרים שבהם המעסיק יחליט שלא לאפשר לעובד לעסוק בתפקידו לאחר מתן ההודעה על דבר הפיטורים. ישנן סיבות כאלה ואחרות, לדוגמא חשד להתנהגות לא נאותה של העובד עם היוודע לו דבר הפיטורים.
יתכן מצב שבו המעסיק יחשוש לגניבת מידע מסחרי או הסטה של העובד המפוטר את יתר העובדים, הלקוחות או הספקים כנגד העסק. יתכן שהמעסיק יעדיף שהעובד המפוטר לא יגיע למקום העבודה כדי לאפשר לו לשלב עובד חדש לתהליך ההתלמדות. המעסיק רשאי כאמור להפסיק את עבודתו של העובד מרגע מתן ההודעה המוקדמת ועד לתאריך סיום העבודה הרשמי – באופן מיידי או בתוך פרק זמן קצר מתאריך הסיום – בתנאי שהוא משלם לעובד את מלוא שכרו כאילו עבד באופן שוטף.
יתכן מצב שבו עובד מודיע למעסיק על כוונתו לסיים את עבודתו וכאמור הוא מוסר הודעה מוקדמת מבעוד מועד כפי שמחייב החוק – אולם המעסיק בוחר שלא להמשיך להעסיקו בפועל מרגע מתן ההודעה ועד לסיום העבודה בתאריך הרשמי. במקרה זה, כאשר המעסיק הוא זה שבוחר לא לאפשר לעובד להתייצב לעבודתו למשך תקופת ההודעה (במלואה או חלקית) – חלה חובה על המעסיק לשלם לעובד את מלוא שכרו כאילו עבד ברציפות עד למועד הרשמי להפסקת העבודה.
היה והעובד לא מסר למעביד הודעה מוקדמת או בחר שלא לעבוד בפועל עד ליום העבודה האחרון, כפי שמחייב החוק, יחזיר העובד למעסיק את הפרש השכר עבור ימים אלה.
בכנס דיני עבודה שיערך ב-15.9.14 נעסוק בסוגיות אלה ואחרות. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה
