בשנה האחרונה התאושש שוק העבודה בקצב מהיר מפגיעתה הקשה של הקורונה, כך שבסוף שנת 2021 התקרבו שיעורי האבטלה והתעסוקה לרמה הם היו לפני טרם המשבר, כך עולה מדו"ח 'שוק העבודה בישראל 2021 – תמונת מצב', שפורסם על ידי משרד הכלכלה, בחודש מאי השנה.
עוד עולה מהדו"ח, כי השיפור בשיעורי האבטלה והתעסוקה, יחד עם הגידול במספר המשרות הפנויות, נמשך גם בחודשים הראשונים של שנת 2022 ונראה שהחששות ששררו במהלך המשבר מפני מיתון מתמשך או התפטרות המונית חלפו.
כעת, כותבים מחברי הדו"ח, האתגרים המרכזיים של שוק העבודה נותרו אותם אתגרים שהיו לפני המשבר לרבות פערי התעסוקה והשכר בין קבוצות האוכלוסייה השונות, פיריון העבודה הנמוך יחסית ורמת מיומנויות היסוד הנמוכה של העובדים.
עוד נכתב בדו"ח, כי סוגיות אלה מקבלות ביטוי גם בשינויים האחרונים שחלו בשוק העבודה, שהבולטים שבהם הם התפתחות נורמות העבודה מרחוק והגידול במספר המועסקים בענפי ההייטק ובתחומי הטכנולוגיה.
הגידול בביקוש לעובדים בתחום ההייטק ובמשלחי יד טכנולוגיים, שהתבטא בגידול במספר העובדים ובשכר, בשילוב עם הייצוג הנמוך של האוכלוסייה החרדית והערבית בתחומי הטכנולוגיה, עלולה להביא להתרחבות הפערים התעסוקתיים בין אוכלוסיות אלו לבין האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.
למעשה, מדגישים במשרד הכלכלה, המשך הצמיחה בענפי הטכנולוגיה, והמשך השיפור במצב הכלכלי של האוכלוסייה הערבית והחרדית, דורשים את המשך הפעילות לשילובם בתחומים אלה.
עוד עולה מהדו"ח של משרד הכלכלה, כי ההתאוששות בשוק העבודה לא התרחשה באופן דומה בכל ענפי הכלכלה השונים, עבור קבוצות אוכלוסייה שונות והיא אינה פותרת את אתגרי הליבה שאפיינו את שוק העבודה הישראלי לפני המשבר.
בעוד שענף ההייטק, לדוגמה, המשיך לצמוח בקצב מהיר, שיעור העובדים בענף ובתפקידים טכנולוגיים עלה וכן עלה השכר בתחומים אלו, הרי שחלקים אחרים בחברה הישראלית לא שותפים לצמיחה הזאת. בנוסף, שיעור הערבים והחרדים העובדים בענף עדיין רחוק משיעורם באוכלוסייה.
במשרד הכלכלה מדגישים כי השינוי באופן בו אנו עובדים, בעיקר בכל הקשור לעבודה מרחוק שמאפשרת לשלב אוכלוסיות המרוחקות גיאוגרפית ממקומות העבודה עשוי לגשר על הפערים בתעסוקה.
הדו"ח מציין עוד, כי במהלך 2021 יצאה לדרך הרפורמה בהכשרות מקצועיות שתסייע למחפשי העבודה לרכוש מקצוע בשכר מתגמל.
משרד הכלכלה מוביל פעילות ענפה לשילוב אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בשוק התעסוקה וכן מקדם שינויי מדיניות ורגולציה באופן העסקת עובדים נוכח השינויים בשוק העבודה.
מחברי הדו"ח מציינים, כי ניתן לזהות כמה שינויים מרכזיים: גידול רב בהיקף המשרות הפנויות, שמספרן עומד על יותר מ-150 אלף, שינוי בדפוסי עבודה שהמרכזי בהם הוא גידול בהיקפי העבודה מרחוק, ושינוי אופני העסקה תוך התפתחות 'כלכלת הפלטפורמה'.
כאמור, הדו"ח מצין כי עדיין קיימים אתגרים בשוק העבודה הישראלי, ובראשם קבוצות אוכלוסייה שנמצאות עדיין ברמות תעסוקה נמוכות, בדגש על גברים חרדים ונשים ערביות.
אתגר נוסף הניצב בפני שוק העבודה, הוא רמת מיומנויות היסוד של העובדים בישראל ופיריון העבודה – התוצר לשעת עבודה – שהינם נמוכים.
