כלל ארגוני המעסיקים בישראל בהם נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ונוספים, קוראים לוועדת השרים לדחות בצורה מוחלטת את ההחלטה לקיצור שבוע העבודה בישראל ובצדק. משמעותה של הקצבת ימי חופשה נוספים לעובדים משמעותה ירידה בשכרם של העובדים ובגרוע מכך – פגיעה בפריון החברות עד לכדי סכנת סגירה.
תחשיב שערכה התאחדות התעשיינים העלה כי קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות תעלה 35 מיליארד שקל בשנה, ומתן יום ראשון חופשי בחודש תעלה 22 מיליארד שקל. מבדיקה כלכלית שערכה התאחדות התעשיינים בנוגע להצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), להוסיף 6 ימי שבתון בשנה, במידה והצעת החוק תיושם במלואה היא תוביל לנזק כלכלי עצום למשק הישראלי, בהיקף של 8 מיליארד שקלים נטו בשנה (נטו- בניכוי התועלת הכלכלית כתוצאה מיישום החוק- שעומדת על 2.5 מיליארד שקלים).
אך גם ללא תחשיב מעמיק ניתן להסיק כי הפגיעה העיקרית תהיה במשק הישראלי וכמובן בעובדים.
קונספט שבוע עבודה קצר קיים בארה"ב ובמדינות נוספות מזה שנים. גם כמה מחברות ההייטק בישראל אמצו את הקונספט בשנים האחרונות, וחלקן מתירות לעובדים יום חופש נוסף בימי ראשון. מטרת קיצור שבוע העבודה הוא התייעלות ע"י הפחתת הוצאות השכר כחלופה ע"פ פיטורין. עם זאת בישראל על פי נתוני התאחדות התעשיינים, פריון העבודה נמוך בכ-23% מזה של המדינות המפותחות, כך שקיצור שבוע העבודה יגרום לירידה גם בפריון ולכן לא יאפשר את אותה התייעלות מיוחלת.
על מנת להנחיל בישראל שבוע עבודה קצר, צריך ראשית לתגבר את פריון המשק הישראלי ולעודדו ולהביא אותו למצב בו הוא נמצא בצמיחה כזו המאפשרת לו להתמודד בהצלחה בתחרות הגלובלית העולמית.
לשבוע עבודה מקוצר ישנה השפעה כלכלית לא מבוטלת המתבטאת בירידה בשכר הריאלי. קיצור שבוע העבודה גורר הפחתה בימי החופשה או קיצוץ בשכר. בנוסף, הקיצוץ בשכר משפיע אף על ההפרשות לחיסכון הפנסיוני, אשר מצטמצמות באופן עקרוני בהתאם לצמצום היקף המשרה. ההשפעה ממשיכה ופוגעת גם בדמי האבטלה של עובדים המחליטים להתפטר לאחר מספר חודשים בהם הוחל השינוי. תשלום דמי האבטלה מבוסס על שכרו החודשי הממוצע של העובד, ושבוע עבודה מקוצר מוריד את ממוצע השכר.
לשבוע עבודה מקוצר יש לא מעט חסרונות נוספים.
הלחץ בעבודה יגבר עקב ההכרח להספיק לסיים את אותן המשימות ולהגיע לאותם היעדים, בפחות זמן. חסרון נוסף הוא שהמרכיבים הקבועים של עלויות ההעסקה ותוספת של תשלום עבור שעות נוספות עלולים להביא לכך שצמצום שעות העבודה, ייקר את הייצור ויגרום למעבידים להקטין את התפוקה ואת הביקוש לעבודה.
בנוסף, ייתכן שעובדים רבים יעדיפו עלייה בשכר על הפחתת מספר שעות עבודה, ולכן יגבירו את העבודה בשעות נוספות במטרה לפצות על הירידה בשכר עקב קיצוץ שעות העבודה הרגילות. במקרה כזה מדיניות הפחתת שעות העבודה לא תשיג את מטרתה.
