הגברת האכיפה, ההפחדה וההכפשה

הגברת האכיפה, ההפחדה וההכפשה

מדוע נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, דרש משר התמ"ת להפסיק את קמפיין ההסברה על החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה?

שיתוף

חוק הגברת האכיפה של דיני עבודה

"מסע הפחדה", ו"מסע הכפשה למעסיקים" – כך תאר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, את מסע הפרסום של משרד התמ"ת המבקש לקדם את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. לין פנה בתחילת השבוע לשר התמ"ת, שלום שמחון, בדרישה להפסיק באופן מיידי את הקמפיין המשודר לאחרונה בטלוויזיה וברדיו. לדבריו, התשדירים שהועלו כפעולת הסברה על החוק נעשו בסגנון אלים, תוקפני, מאיים ומציג את המעסיקים כעבריינים.

"מעסיק יקר, אם זה (תנאי העסקתו של העובד) לא יהיה העסק שלך –  זה יהיה העסק של התמ"ת…"

לדבריו של לין, הקמפיין פועל כהסתה ומעודד אי צמיחה של המשק: הוא גורם לרתיעה מלפתוח עסקים חדשים. הוא יוצר תחושה של רדיפה מתמדת על ידי רשויות החוק, כאשר המעסיק הוא פושע נמלט, עד שלא יוכיח אחרת… לדבריו, יש להפגין כבוד כלפי 450 אלף עסקים קטנים ובינוניים המייצרים מקומות תעסוקה ומביאים לצמיחת הכלכלה, וכי להם אין קשר למגזר הציבורי (שככל הנראה ידוע כעובר על החוק).

עוד אמר בפנייתו לשר כי לא מדובר במסע הסברה על החוק, אלא בהפחדה. לעומת זאת כן מדובר בקמפיין המתאים למדינה רודנית ולא למדינה דמוקרטית. לכך תורמים חשיפת שמות מעסיקים העוברים על החוק שננקטו נגדם הליכים במסגרת פעולות האכיפה, קנסות כספיים כבדים ואישיים המוטלים על מנכ"לים חברות.

חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה הוא חשוב, ונועד להגן על העובדים בכלל ועל אוכלוסיות עובדים חלשות בפרט. מטרת דבריו של לין היא להציג את צד המעסיקים ולהמחיש כי לכל עניין שני צדדים, וכאן הוא מנסה להציג את הצד השני של המתרס:

החוק מציג פתרון לניצול עובדים הקיים כיום בשוק. באמצעותו ניתן לטפל באופן מהיר בתלונות עובדים כלפי מעסיקיהם. במסגרתו ניתן לערוך שימוע מהיר למעסיקים פוגעניים. הוא מפעיל ביעילות גדולה יחסית מערכת הרתעה משמעותית, ומגביר את הפיקוח על ידי משרד התמ"ת. לראשונה, הוא גם מטיל אחריות על ארגונים המעסיקים עובדים דרך חברות קבלניות בתחום השמירה, הניקיון וההסעדה.

יחד עם זאת, פרסום כל מקרה בו מעסיק "נתפס" עובר על החוק ובפרט שמו, בהחלט מוציא את החשק מלפתוח עסק: סבך החוקים הקיימים במדינת ישראל כמעט ואינם מאפשרים למעסיק הישר וההגון ביותר לא להיות עבריין. אם נפתח את כל תלושי השכר בהיסטוריה של אותו מעסיק הגון, בטוח נמצא תת סעיף של חוק בו לא עמד באופן מלא וכראוי. אז נכון, אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש, אך כיום פרט לעורכי דין ולעוסקים בדיני עבודה באופן יומיומי – לאף אדם אין אפשרות להיות בקיא, או אפילו רק להתמצא בכל חוקי העבודה על סעיפיהם הרבים והסבוכים. החברות הגדולות יכולות להרשות לעצמן לשכור עורכי דין ומומחים צמודים. לחברות בינוניות זה מורכב יותר, לחברות קטנות לרוב זה פשוט בלתי אפשרי. אין ויכוח כי יש להיענש על עברה על חוק. אך האם לכל אחד הסוטה במילימטר מסעיף כלשהו מגיע להיקנס, לראווה, במאות אלפי שקלים ובפתיחת תיק פלילי?

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה