משמעותו של החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה, הוא שבנוסף ל'קנסות' שיוטלו על מפרי דיני העבודה עצמם, בהתאם לחוק האכיפה, יוטל על המעביד קנס נוסף על עצם ההפרה שלהם. פרדוקס נוסף מגיע עם האפשרות להטיל את אותן קנסות ללא קיום הליכים משפטיים, על מעסיק שהפר את דיני העבודה, בנוסף לעיצומים שיוטלו עליו בהתאם לכל דין עבודה שהפר, ומבלי לפגוע בזכות העובד להגיש בנוסף תביעה כספית לבית הדין לעבודה, כנגד אותו מעסיק.
הקנסות הכספיים שמוטלים על מעסיקים, במסגרת החוק להגברת אכיפת דיני העבודה, גבוהים ביותר. הם נעים בין סכומים של כ- 2,500 ₪ ולעד למאות אלפי שקלים, תלוי בחומרת העבירה. בנוסף לכך, החוק מאפשר לקנוס את מנכ"ל הארגון עצמו, של אותו ארגון שהפר דיני עבודה, וכמובן להשעות אותו מתפקידו, במידת הצורך.
בנוסף לכך החוק גורס כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כולל הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו. במידה ולא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים. בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה 13(א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעביד.
השלכותיו של החוק
מאז שהחוק אושר בשנת 2012, הוגדל משמעותית כוח האדם שנועד לאכיפת החוק, הוגדלו פעולות האכיפה וקוצרו משמעותית זמני הטיפול בתיקי המעסיקים הנאשמים בהפרתו. בנוסף נרשם גידול במספר התלונות שהופנו כנגד מעסיקים באלפי תלונות נוספות.
להלן כמה תוספות לדיני העבודה שהתווספו בשנים האחרונות:
- ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית.
- ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
- איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11 ,11א ו–12 לחוק עבודת הנוער.
- איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער.
- איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער.
- ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער.
- התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעבדה לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער.
- קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-231998.
- הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום.
- איסור דרישת פרופיל צבאי לפי סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-241988.
- איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
- איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-251998.
- איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-262000.
- מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור.
- מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה.
- מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
- איסור העבדת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור.
- איסור העבדת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי סעיף 10(א) ו–(ב) לחוק עבודת נשים.
- איסור העבדת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי סעיף (ג) לחוק עבודת נשים.
לסיכום נאמר שהחוק הינו בגדר אבסורד. לכל דין עבודה שהופר, ישנם סנקציות ועיצומים כספיים משלו בהתאם לחקיקה. לא ברור אם כך, מה הטעם בחוק נוסף לאכיפת דיני העבודה, שיגרור איתו עיצומים כספיים נוספים וסנקציות מהתחום הפלילי. בנוסף, הממשלה מקציבה סכומים גבוהים לאכיפת דיני העבודה בהתאם לחוק, המנותבים לכוח אדם מאסיבי שיטפל בכך, כשלחילופין היתה יכולה לעשות שימוש מיטבי בכספים הללו, לצורך סיוע וייעוץ לארגונים בתחום דיני העבודה, במקום להפנות את הכספים לפעולות שליליות כנגדם.
