עבדאללה סביר סיים בהצטיינות ארבע שנות לימודי תואר בהנדסת תעשייה וניהול, ולאחרונה התחיל תואר שני בתחום. לאחר סירובים רבים התקבל סוף סוף לעבודה, אולם נאלץ לשנות את שמו, ובכל זאת פוטר – כך עולה מראיון עמו ב-Ynet.
"או שאני מגיע למקומות עבודה ואני ישר נפסל, או שמבקשים ממני להחליף את השם. אומרים שזה שם בעייתי בעיני הציבור", אומר סביר. "התראיינתי בחברה ובתחילת יום העבודה הראשון שלי הבוס ביקש ממני לא להזדהות בשם עבדאללה 'כי יש אנשים גזעניים במדינה הזו'. שיניתי את שמי כי לא היתה לי ברירה אחרת. מעמידים אותך במצב שאתה לא יודע מה לעשות".
סביר התחיל להזדהות כגינדי, שֵם אותו הציע המנהל, אולם זמן קצר לאחר מכן נאמר לו שהתפקיד אינו מתאים עבורו והוא פוטר, מבלי שקיבל לדבריו שכר עבור שעות עבודתו. סביר מספר כי ארבעה ימים לאחר ראיון עבודה אחר שנערך עמו באחד הבנקים, שהתארך לדבריו כשלוש דקות, קיבל הודעה לפיו 'לא היה נכון ליצור איתי קשר'. כיום הוא עובד בקופיקס. "אין קשר בין התואר שלמדתי לבין מה שאני עושה בפועל. אני אמשיך לדוקטורט, אין לי ברירה אחרת", הוא אומר.
פיצוי בגובה 120 אלף שקל
מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי הפליה על רקע גזעני עשויה לבוא לידי ביטוי במודעת דרושים למרצה באוניברסיטה שנדרש בה התנאי 'סיווג ביטחוני שמור', פיטורי עובדים שלא נענו לדרישה להימנע מקיום שיחות בערבית במקום עבודתם, פיטורי עובדים בטענה של צורך בקיצוצים ובפועל החלפתם בעובדים אחרים, אתר אינטרנט שמעודד עסקים להעסיק עובדים יהודים בלבד ולסייע אך ורק ליהודים במציאות עבודה, וכמובן – אי קבלת אנשים לעבודה בשל היותם ערבים.
נראה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שהנו המסגרת החוקית להתמודדות עם הפליה על רקע גזע, דת ולאום, לא שינה באופן משמעותי את המצב, על אף שלביה"ד לעבודה סמכות ייחודית לדון בהפרת החוק ואף לפסוק פיצוי בסך כ-120,000 שקל ללא הוכחת נזק. במידה שהענקת הפיצויים בלבד אינה צודקת, רשאי ביה"ד לתת צו מניעה או צו עשה בנוגע להעסקת העובד.
החוק קובע, בין היתר, שלמעסיק אסור להפלות בין עובדים ובין דורשי עבודה בשל גזעם, דתם, לאומיותם וארץ מוצאם בכל הנוגע לקבלה לעבודה, לתנאי העבודה, לקידום בעבודה, להכשרה ולהשתלמויות מקצועיות, לפיטורים ולפיצויי פיטורים וכן להטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי על מנת להתמודד עם התופעה ניתן לנקוט בשני אמצעים: אכיפה מוגברת וענישה חמורה לצורך יצירת הרתעה ופרסום רשמי של בתי עסק ומקומות עבודה שפגעו בזכות השוויון, וכן פעולות חינוך והסברה שיובילו למיגור ההפליה.
