עובדים לא קמים בבוקר, נכנסים לאוטו, ואז בדרך מהבית לעבודה מקבלים פתאום החלטה ספונטאנית – להגיש מכתב התפטרות. התהליך שאותו עובר העובד (או המנהל) בדרך להגשת מכתב התפטרות הוא תהליך ארוך ומורכב ומה שמאפיין אותו זה שניתן לזהות את את המגמה אפילו כבר בשלבים הראשונים אם רק נותנים לכך את הדעת.
צ'י טזה, מנהלת תחום הון אנושי בחברת Robinsons Group, טוענת שישנם שני תסמינים מרכזיים המאפיינים את העובד שנמצא 'עם רגל אחת בדרך החוצה': 1. ירידה בביצועים 2. התנתקות מעמיתיו. טזה: "כאשר עובד מתנהג שונה מכפי שהתנהג אתמול שלשום, ואין לכך הסבר שקשור למצבו האישי, סימן שהוא עובד על תוכנית מילוט."
פיטר אלן, סמנכ"ל משאבי אנוש ופיתוח ארגוני בחברת Agoda Services: "עובדים אינם מקבלים החלטה להתפטר ביום בהיר אחד. יש לכך סימנים. יש מגמה הדרגתית של הקצנה. המנהל הקשוב צריך לדעת להיות מסוגל להבחין בסימנים הללו כדי לטפל בבעיה לפני שהיא מתורגמת למכתב התפטרות."
אז מהם האינדיקטורים לכך שעובדים חושבים על או כבר מתכננים התפטרות:
- הם מתנתקים מהעמיתים שלהם באופן הדרגתי. זה לא אומר שהם נכנסים לעימותים מקצועיים או אישיים. לעיתים הם אף הופכים אדישים למחלוקות.
- קיימת מגמה ברורה של ירידה בתפקוד (בתפוקה ובאיכות). לא מדובר על ירידה דרסטית אשר זועקת התערבות אלא מדובר על הדרדרות איטית בלתי מוסברת.
- העובדים נמנעים מהתחייבויות לטווח ארוך – לא מתכננים פגישות, דיונים, לא לוקחים על עצמם פרויקטים חדשים או משימות ארוכות טווח… הם נמנעים עד כמה שניתן מהדרכות, ישיבות, פעילות רווחה וכל דבר אחר שמזוהה עם הארגון.
- היעדרויות מרובות מהעבודה וטיפול בעניינים שאינם קשורים לעבודה: עובדים במשרה מלאה זקוקים לזמן כדי לעבור ראיונות טלפוניים, ליזום שיחות למקומות עבודה, להגיע לראיונות פרונטליים כולל מרכזי הערכה וכיו"ב. לכן הם מתחילים להיעדר, לצאת מוקדם או להגיע מאוחר, מבלי לתת נימוקים קונקרטיים.
- העובדים מתנהגים בחשאיות יתרה מול מסך המחשב ו/או בשיחות הטלפון שהם מקיימים (הם יצאו מהבניין כדי לנהל שיחות או ייקחו איתם את הלפטופ או ה-iPad – לעבוד מחוץ לטווח ראיה).
מנהלים מקצועיים ומנהלי משאבי אנוש רבים טעו ובגדול כאשר חשבו שהעובדים בעלי הביצועים הנמוכים ביותר, אלה שהסתכסכו עם המנהלים שלהם, עם הלקוחות או עם העמיתים שלהם בזמן האחרון, הם העובדים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לנטוש. הארגון אולי היה שמח להיפרד מאותה קבוצה אבל זו לא בהכרח הקבוצה שמתכננת נטישה.
עובד שמתכנן עזיבה הוא לאו דווקא 'עובד בעייתי'. הוא לא ינהל מלחמות עם עמיתיו או עם מנהלים. אם יבואו אליו בתלונה בנושא התפקוד המקצועי שלו, הוא לא יתרגש ולא יתגונן אלא יחפש 'להחליק' על העניין.
עובד שמתכנן עזיבה לא יחשוף את כוונותיו ובוודאי שלא דרך איומים (כמו עובד ממורמר שאין לו כרגע תוכניות).
אם לסכם את הנושא, הרי שעובד לקראת נטישה הוא עובד שמתחיל לחסוך באנרגיה, תוך שהוא מנתק קשרים באופן אישי ומקצועי. הוא מצמצם את הנוכחות שלו בצורה הדרגתית בהיבט הרגשי, המקצועי והפיזי וניתן להבחין בכך!