בארצות הברית קיימים שני מודלים עיקריים לתשלום שכר לעובדים מהשכבות החלשות בחברה (עובדי בניין, עובדי קבלן, זבנים, קלדניות, עובדי סיעוד, מלצרים ועוד), והם: שכר חודשי, המשולם ביום האחרון לחודש העבודה והמודל השכיח יותר של משכורת שבועית, המשולמת לעובד בסוף יום העבודה האחרון של השבוע. צוות המערכת בחן את המודל של שכר שבועי לעובדי השכבות החלשות (המשתכרים שכר מינימום או מעט יותר ללא בונוסים, אופציות, דיווידנים ועוד) ומסביר מדוע כדאי להכיל את המודל הזה גם על המשק הישראלי.
הפועל האמריקאי יודע שבסוף שבוע עבודה מפרך הוא יקבל את שכרו, את ה-Paycheck, ממנו אמור להתקיים בשבוע הבא. אצלנו, הפועל הפשוט צריך להמתין עד ה-10 בחודש הבא על מנת לקבל את שכרו. כמעט כל המשק הישראלי מרוויח שכר חודשי, המשולם רק לקראת אמצע החודש העוקף ואילו מרכיבים שונים, כמו בונוסים על תפוקה ועמלות מכירות, משולמים לעיתים חודש ועד שלושה חודשים מאוחר יותר. זאת בלי להזכיר את מודל התשלום שוטף פלוס (30, 60 או אפילו 90 יום) לעצמאים.
יש פער גדל והולך בין השכבות החלשות לשכבות החזקות ואפילו בין השכבות החלשות לשכבות הביניים בארץ. השכבות החלשות נשחקות, בעיקר עובדי הקבלן והעובדים הזמניים אשר בנוסף על העובדה שהם נאלצים להתקיים משכר מינימום, קיים אצלם גם מרכיב חוסר הוודאות לגבי המשך העסקתם והם אכן מתמודדים עם הפסקות עבודה תדירות. עבורם, כל יום שעובר היא מלחמת קיום. ברגע שהם ירוויחו שכר שבועי, יהיה להם קל יותר לנהל משק בית והביטחון שלהם במעביד, בעיקר אם הוא קבלן או מעסיק זמני – יגדל.
בארצות הברית אסור לאדם להיות במשיכת יתר בחשבון הבנק, כך שאילו לא היו מרוויחים שכר שבועי, עובדים רבים לא היו מצליחים לגמור את החודש תרתי משמע. גם בישראל בעקבות רפורמות של הבנקים וחברות האשראי, מתן היתר למשיכת יתר לצורך ניהול הוצאות משק בית הפך קשה יותר, והריביות שהבנקים גובים עבור חריגות, מכבידות עוד יותר על השכבות החלשות ממילא.
מי בעצם ייהנה ממעבר לשכר שבועי?
ראשית כל העובד הפשוט המרוויח שכר מינימום. לרוב מדובר על אוכלוסיית מיעוט (ערבים, חרדים, מהגרים, מבוגרים או חיילים משוחררים ועוד). השכר השבועי כפי שצוין, יחזק את הביטחון שלהם במעסיק ובעיקר יאפשר להם "אוויר לנשימה". כמו כן, לטעמי, הבנקים צפויים להרוויח עמלת פעולות, שכן במקום שיתבצעו הפקדות אחת לחודש יתבצעו הפקדות ארבע פעמים בחודש. חברות המספקות שירותי הנהלת חשבונות והנפקת תלושי שכר ירוויחו עבור הנפקת 4 תלושים בחודש במקום 1 בחודש. היחידים שצפויים "להפסיד" ממודל זה הם המעסיקים, שכן הם יאלצו לגייס את הכסף מוקדם יותר, לשלם עמלות הפקדה לבנק 4 פעמים במקום פעם אחת בחודש וכן הם יאלצו לשלם עבור הנפקת 4 תלושי שכר במקום אחד בחודש. אולם חשוב לציין כי מעסיקים המשלמים שכר מינימום לעובדים, כבר הרוויחו מעצם היות שכר המינימום בארץ נמוך ואף אחד הנמוכים בהשוואה לשאר מדינות המערב.
[adrotate banner="27"] מדוע לא מקדמים מודל זה בארץ?
משום שלמעמד החזק במשוואה – המעסיק, אין אינטרס. נהפוך הוא. לבנקים ולחברות המנפיקות לתושי שכר אמנם יש אינטרס אבל הוא לא משמעותי והם בוודאי לא יפעילו מנוף לחץ כדי לשנות מדיניות תשלום שכר במשק. לעובדים הפשוטים, העתידים ליהנות ממודל זה, אין כלל יכולת השפעה, כאופייני לקבוצות חלשות בחברה.
איך בעצם מקדמים יזמה כזו בישראל?
דרך הסברה וחקיקה. יש כיום מודעות לנושאים חברתיים ולמצוקתם של השכבות החלשות, הן בקרב הממשלה, הן בקרב ארגונים חברתיים והן בקרב התקשורת – מה שלא היה קיים במדינת ישראל בעשור האחרון. זה בדיוק הזמן לקדם רפורמת שכר שתטיב עם השכבות החלשות.
