תשלום שכר הלימוד
על פי נתוני הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה אתמול (א'), ישנה השפעה לבחירת מוסד הלימודים על השכר העתידי של האקדמאים.
על רקע הגידול בביקוש לעובדים בעלי השכלה אקדמית ובדומה למגמה במדינות מפותחות אחרות, מספר הצעירים שלומדים לימודים אקדמים בישראל צמח במהירות בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך נוצר שוני משמעותי ביכולת של המוסדות השונים לברור תלמידים.
ישנם מוסדות אקדמיים שיכולים לבחור בין מועמדים רבים, ומנגד, ישנם מוסדות שמספר מקומות הלימוד בהם לא עולה משמעותית על הביקוש. השוני במידת הסלקטיביות עשוי לנבוע מאיכות הלימודים במוסדות השונים – שכן מוסדות איכותיים יותר יכולים למשוך יותר מועמדים – ומגורמים אחרים כמו מיקום המוסד, הסביבה החברים לספסל הלימודים (effects Peer) או יוקרת המוסד שמשפיעה על ה- Signal שהתואר מקנה.
על פי נתוני האוצר, בעוד שהפרמיה הממוצעת לסלקטיביות מוסד הלימודים עומדת על 5% היא שונה מאוד בין תחומי הלימוד: במקצועות ההייטק (מדעי המחשב והנדסת חשמל) הפרמיה היא בגובה של 11%; בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות 8%; במשפטים 6% ובמתמטיקה ובכלכלה כ- 4.5%. לא נראה כי קיימת פרמיה חיובית לסלקטיביות המוסד ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים.
הבחירה הסבירה מבחינת מועמד ללימודים היא בין מספר מצומצם יחסית של מוסדות ברמת סלקטיביות דומה.
לשם הדוגמא, נניח כי פרט מתלבט בין שלושה מוסדות מבין התשעה: מחלקה באחת
האוניברסיטאות אשר הציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגריה עמד על 641 נק' (האונ' הכי פחות סלקטיבית), מחלקה למשפטים במכללה שהציון הפסיכומטרי של בוגריה עמד על 624 נק' ומחלקה נוספת במכללה שהציון הפסיכומטרי של בוגריה עמד על 578 נק'. כלומר, במחלקה הסלקטיבית מבין השלוש הפסיכומטרי הממוצע של הבוגרים גדול ב- 2.8% מהמחלקה השנייה וב- 10.9% מהמחלקה השלישית. בהינתן שעל פי המודל הנ"ל פער של 10% בפסיכמוטרי הממוצע של בוגרי המוסד מנבא עלייה של 6.1% בשכר של משפטנים; אזי פרט שיסיים לימודיו במחלקה
הראשונה צפוי על פי המודל להשתכר 1.7% יותר מפרט בעל מאפיינים דומים שיסיים לימודיו במחלקה השנייה ו- 6.7% יותר מפרט בעל מאפיינים דומים (אותו ציון פסיכמוטרי וכו') שיסיים לימודיו במחלקה השלישית. בהינתן ששכר בוגרי משפטים עומד על כ- 15,000 ש"ח לחודש, פער של 1.7% הינו שווה ערך לכ- 250 שקלים בחודש; ופער של 6.7% הינו שווה ערך לכ- 1,000 שקלים בחודש.
המסקנה המתבקשת למועמדים ללימודים גבוהים מהתוצאות הנ"ל היא לכאורה טריוויאלית – נראה כי אכן כדאי להשקיע ולהתקבל/ללמוד במוסדות הסלקטיביים יותר. יחד עם זאת, כמו כל השקעה, גם השקעה בהון אנושי מגלמת סיכון ולא רק סיכוי. שהרי לימודים אקדמיים הם לרוב מאתגרים וקשים, ולכן סיכויי הנשירה למי שהמוכנות האקדמית שלו אינה גבוהה עשויים להיות משמעותיים. כמובן שלנושרים ההשקעה בהשכלה פחות משתלמת, שכן הם מבזבזים זמן ומשאבים יקרים, מבלי להשלים בהכרח את תהליך רכישת ההשכלה וההכשרה. סביר וסיכון זה רלוונטי במיוחד לפרטים בעלי רמת מוכנות אקדמית נמוכה יחסית הלומדים במוסדות היוקרתיים
והבררנים ביותר.
