לאחרונה ניתן לראות שינוי של ממש בחשיבה הארגונית של חברות ישראליות, אשר שמות בראש מעניינן את רווחת העובד. הדבר ניכר בתוספת ייחודית – הקצאת חדר או קומה שלמה למשחקים שונים שנועדו לשמש את עובדי הארגון במהלך יום העבודה.
החברה שהובילה את השינוי החשיבתי הזה הייתה Google, שהצהירה שיעדה העיקרי כמקום עבודה הינו שעובדיה יהיו המאושרים והיעילים ביותר בעולם, כך לפי דובר החברה ג'ורדן ניומן. כיום חברות ישראליות רבות החליטו גם הן להפוך את יום העבודה לחוויה מהנה יותר עבור עובדיהם.
נמנות בין השאר חברות טכנולוגייה רבות וחברות פיתוח שונות, אך לא רק. המטרה הראשית היא כמובן יצירת סביבת עבודה נוחה שמעודדת יצירתיות, אך בבסיס של נתינת חופש הפעולה של מהשנתפס בעבר כבזבוז עומדת נקודת ההנחה שהמשחקים מעודדים יצירת קשרים בינאישיים והכרות טובה יותר בין העובדים, לכן לדוגמה משחק במשחקי מחשב שונים כגון נינטנדו Wii נעשת בזוגות ומשחקים אחרים בקבוצות גדולות אף יותר. מ', מנהלת תחום רווחה בארגון גדול במרכז הארץ אמרה לפורטל: "אנו מקנים חשיבות רבה למידת שביעות רצונם של העובדים שלנו, משום שהדבר בא לידי ביטוי גם בתפוקה ובהספק העבודה. במסגרת הפרויקט ציינו העובדים בסקר אנונימי שהם מרגישים קרובים יותר לעמיתיהם משום שיצא להם לבלות יחדיו זמן איכות במהלך המשחק ולהכיר אחד את השני בצורה אינטימית יותר. בנוסף נמצא שעובדים שדיווחו על שעות משחק רבות יותר במהלך החודש, עבדו יותר שעות ויזמו יותר פרויקטים חדשים".
בעבר היה נהוג להתייחס לעבודה כמקור פרנסה גרידא שאמור לספק את היכולת הכספית לרכוש מוצרים שיגרמו לנו להיות מאושרים. כיום, הלך הרוח השתנה ועובדים רבים מצפים שעבודתם תעניק להם סיפוק והנאה ולא תשמש רק ככלי מתווך. כתוצאה מכך, ארגונים מתקדמים החליטו ליצור סביבת עבודה נעימה יותר, החל בשימת דגש על בחירת כוח אדם איכותי וכלה בתכנון חדר משחקים וארגון אירועי חברה חווייתיים.
הנחה זו, הטוענת שהעובד זקוק להטבות נוספות מלבד משכורת שלוש עשרה וביטוח מנהלים מעוגנת בתיאוריה שהגה הפסיכולוג אברהם מאסלו בשם פירמידת הצרכים. מאסלו טען שצרכיו של אדם מאורגנים בסדר היררכי אשר נראה כפירמידה שבה הצרכים הבסיסים הפיזיולוגיים מהווים את הבסיס ואילו הצרכים העליונים נוגעים לתחושות של סיפוק והערכה, ביטחון עצמי וכדומה (עוד על פירמידת הצרכים של מאסלו וצרכי העובדים). אם כן, מרגע שצורך מסוים מתממש האדם עובר וממקד את המוטיבציה שלו בצורך הבא. לפיכך, על מנת שחברה מסוימת תצליח להחדיר מוטיבציה בעובדיה עליה לדאוג לא רק לשכרו אלא גם להלך רוחו במהלך שעות העבודה.
מנהלי מחלקות הרווחה ומשאבי אנוש מודעים לשינוי בתודעה בקרב העובדים עליו הצביע מאסלו, ופועלים על מנת לשמר את כוח העבודה הקיים ולהעמיק את מעורבותו בחברה. נושא זה יידון בהרחבה בכנס הרווחה 2013 של פורטל HRus, שיתקיים ב-31 ביולי. הכנס יעסוק בצדדים המקצועיים של עולם הרווחה החל מגיבוש אסטרטגיית רווחה כנגזרת מאסטרטגיית הארגון ומחלקת משאבי אנוש ועד להשגת יעדים ארגוניים כגון שימור עובדים ושיפור מעורבותם ומחויבותם לחברה.
עוד ידובר על המחויבות והאחריות המוטלת על מחלקת משאבי אנוש ומחלקת הרווחה בעולם העבודה המודרני בו קיימת תחרות על כל עובד, לבצע שימור עובדים יעיל לאורך זמן ויפורטו שיטות המסבירות כיצד יש לבנות תכנית רווחה בראייה ארגונית.