אופטומטריסטית שיצאה לחופשת נאלצה לעבור לעבוד בסניף אחר לאחר חזרתה לעבודה. היא לא הסכימה לתנאים הללו ולכן לא שבה לעבודה. העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק בטענה שמדובר על הרעת תנאים, מה שמזכה אותה בפיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה.
אופטומטריסטית מרשת אופטיקה בירושלים יצאה לחופשת לידה לאחר שמירת הריון. לקראת חזרתה מהחופשה, כשבוע וחצי לקראת מועד תחילת עבודתה, הודיע לה המנהל שלה כי היא לא תוכל לחזור לעבוד בסניף בו עבדה לפני הלידה וכי עליה לעבור לעבוד בסניף אחר של הרשת. לטענתה, כאשר התקשרה למנהל שלה כדי להודיע לו על רצונה לשוב לעבודה, הוא אמר לה שבסניף בו עבדה 'לא צריכים אותה יותר'. העובדת אמרה כי היא לא מעוניינת לעבוד בסניף אחר (גם הוא בירושלים רבתי) והמנהל הציב בפניה אופציה – להגיש מכתב התפטרות.
העובדת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בטענה שהעברתה לסניף אחר מהווה שינוי מהותי ביותר עבורה היות שהסניף הקודם בו עבדה עד הלידה היה במרחק של 10 דקות הליכה מביתה ואילו בכדי להגיע לסניף האחר, עליה לקחת שני אוטובוסים לכל כיוון, שהם שעה וחצי לכל כיון (משמע היא עתידה לבלות 3 שעות בדרכים במקום 20 דקות ביום).
רשת האופטיקה טענה מנגד כי במהלך ראיון העבודה נאמר לעובדת שהעובדים עוברים מסניף לסניף בהתאם לצורך הארגון. עוד נטען כי הרשת הציעה לעובדת מתכונת עבודה של רוטציה בין שלושה סניפים, וכן הובטח לה שברגע שיתאפשר, היא תוחזר לעבודה בסניף המיוחל סמוך לביתה. על כן, הרשת טוענת כי היא ניסתה לשלב את העובדת בסניפיה אולם זו סירבה להשתלב ולכן מעמדה הוא זה של מתפטרת.
העובדת הכחישה את דבר ההצעה לעבוד ברוטציה וכן הכחישה את הטענה שהובטח לה לנסות להשיב אותה לסניף הקודם. היא טוענת שנאלצה להתפטר בעקבות הרעת תנאים משמעותית ולכן מעמדה הוא 'מתפטר בדין מפוטר'.
נשיאת בית הדין, השופטת דיתה פרוז'ינין קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי תכלית החקיקה המגנה היא בין היתר להבטיח כי עם חזרת עובדת מחופשת לידה, תחזור לאותה עבודה עם אותם תנאים שהיו לה טרם החופשה וללא כל חשש. השופטת פרוז'ינין: "השבתה של התובעת לעבודה בתנאים שונים מאלה שעל פיהם עבדה לפני הלידה אינם מאפשרים את חזרתה לעבודה, ומהווים פיטורים למעשה. כך מסוכלת תכלית החקיקה שנועדה למנוע פיטורי עובדת בזמן ההיריון או בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה, ונפגעת זכותה של האישה לשוויון הזדמנויות בעבודה, בשל העדר יכולת להשתלב בשוק העבודה."
בית הדין האזורי לעבודה פסק לעובדת פיצויי פיטורים בסך 4,500 ₪ ועוד סך של 13,500 ₪ עבור שכר עבודה בתקופה המוגנת ודמי הודעה מוקדמת. בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות של 4,500 ₪.
