דו"ח מבקר המדינה המקיף שפורסם אמש טלטל את המערכות הציבוריות בישראל, כמעט כמו בכל שנה.
אשר לתחומים הרלוונטיים אלינו, הפרקים בדו"ח הנוגעים בשירות התעסוקה ובעבודת החרדים בישראל הם גם אלו שקיבלו ביטוי נרחב במהדורות החדשות אמש.
על אף התפארותו של משרד התמ"ת בהקמתם של מרכזי הכוון תעסוקתיים במקביל לפעילותו של שירות התעסוקה, מצא המבקר ליקויים רבים בתפקודיו של השירות הכפוף לתמ"ת.
השמה עצמית
על-פי הנכתב בדו"ח, מרבית הנתונים במערכת הממוחשבת של השירות אינם מבוססים על אסמכתאות ואין בקרה נאותה על אמינותם. בנוסף, מתנהלים דיווחים ורישומים לא מדויקים, משולם שכר עידוד שלא לפי הנהלים וישנו חוסר תיאום מול הביטוח הלאומי.
יתר על כך, כותב המבקר מיכה לינדנשטראוס בדו"ח השנתי, כי בשנים 2008-2009 מחצית מההשמות ששירות התעסוקה דיווח עליהן כעל "השמות לשכה" (שבוצעו דרך השירות) היו למעשה "השמה עצמית", כלומר כזו שבה דורש העבודה מצא את המשרה בכוחות עצמו ללא תיווך של שירות התעסוקה.
ממארס 2010 ציין השירות בדיווחיו את מספר ההשמות העצמיות, אך עשה זאת ללא אבחנה ופירוט ראויים.
עידוד גם כשלא מגיע
בכל הקשור לשיטת החישוב של שכר עידוד, עד 2011 משקלה של השמת לשכה בחישוב שכר עידוד היה גדול יותר מהשמה עצמית, אך באותה השנה התחיל השירות להחשיב כהשמות לשכה גם השמות עצמיות של דורשי עבודה שהשתתפו בפעולות תומכות השמה שמעניקה הלשכה. לבד מכך, הגופים המנהלים את מערך שכר העידוד לא אישרו את הנוהל.
שכר עידוד לעובדי שירות התעסוקה ניתן גם בהתבסס על סירובים של דורשי עבודה לעבודות שהוצעו להם, אך מתן שכר עידוד עבור כל סירוב באשר הוא מוביל לכך שיינתן שכר במקרים שאינם מצדיקים זאת. לפי הדו"ח, בשנת 2009 רשם השירות 40,777 סירובים לעבודות מטעם דורשי עבודה. מתברר כי שכר עידוד שולם לעובדים גם עבור כ-67% מהסירובים שנרשמו לדורשי עבודה שממילא לא היו זכאים לקצבה כלשהי. "לכן לא היו עובדי השירות זכאים בגינם לשכר עידוד", נכתב.
43% מ-10,048 סירובים שנרשמו לתובעי הבטחת הכנסה בשנת 2009 היו סירובים אשר נרשמו כמה פעמים לאותו דורש עבודה. "לרישום הנוסף אין השפעה מבחינת דורש העבודה, אולם יש לו השפעה כספית בחישוב שכר העידוד", כותב המבקר ומוסיף ש"על שירות התעסוקה לדאוג לכך שאופן תשלום שכר עידוד לא יחרוג מהמסגרת שקבעו ואישרו הגופים המוסמכים, ובכלל זה לבחון את המדדים הכלולים בחישוב שכר העידוד בשירות ואת אמצעי הדיווח והבקרה על נתוני הביצוע".
ליקויים נוספים אותרו בטיבן של ההשמות. לפי הפרמטרים בשירות התעסוקה, השמה נחשבת איכותית בהינתן ונמשכה שלושה חודשים ויותר. אלא שלפי הדו"ח, השירות אינו מפרסם בציבור נתונים מפורטים על משך ההשמה ועל השמות קצרות משלושה חודשים.
אי לכך התברר מבדיקה שערך משרד המבקר, כי יותר משליש (35%) מההשמות לא היו איכותיות בשנים 2008-2009, והסתיימו תוך פרק זמן של חודש ומטה או אף יום אחד בלבד. נוסף על כך, 55% מהשמות הלשכה ב-2008 לתובעי הבטחת הכנסה היו השמות לא איכותיות. מרביתן הסתיימו בתוך פחות מחדש ימים. ""כלומר מרבית תובעי הבטחת הכנסה שבים לפקוד את הלשכות ואינם מועסקים לפרקי זמן ארוכים, דבר המעיד על אי-הצלחת אותן השמות", נכתב בדו"ח.
היעדר תיאום
דו"ח המבקר התייחס, בנוסף, לרישומי שירות התעסוקה מול אלו שבביטוח הלאומי, שכן חוק הביטוח הלאומי מגדיר אדם כמובטל בתנאי שהוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה.
אלא שנמצא שהשירות מעביר לביטוח הלאומי את פרטיהם של מחוסרי העבודה, אבל אינו מדווח למוסד על ההשמות הרשומות אצלו. 6% מההשמות ב-2008 הן השמות של דורשי עבודה שלפי נתוני ביטוח לאומי כלל לא עבדו אצל מעסיק כלשהו באותה השנה. "משמע ששירות התעסוקה רשם השמות לדורשי עבודה שלא עבדו או שיש פגם ברישומי המוסד לביטוח לאומי בעניינם", ציין המבקר.
תגובת שירות התעסוקה: "דוח מבקר המדינה נגע במספר נקודות חשובות בדו"ח שכתב. חשוב לציין שבמשך החודשים האחרונים התקיים דיון מהותי ומקצועי בין שירות התעסוקה למשרד מבקר המדינה בנוגע לליקויים שהעלה משרדו . כתוצאה מדיונים אלו הכניס שירות התעסוקה כבר בינואר 2012 נוהל יסודות השמה חדש. נוהל יסודות ההשמה החדש ויישומו נותן מענה לחלק ניכר מהליקויים שהועלו ולהמלצות שניתנו. בנוסף ,עם קבלת הדו"ח הסופי של מבקר המדינה, ילמד השירות את הדו"ח לעומקו, את המלצותיו, יפיק לקחים ויפעל לתיקון הליקויים".
